|
עמוד:7
ג׳קי קומפורט ז״ל היה חבר שלי מהשכונה בחולון . פגשתי אותו אחרי שהתיידד עם איתי, הבן שלי . הוא היה מבוגר ממני בעשרים ושבע שנה והייתה לו טי שירט שהיה כתוב עליה I’m not getting older, I’m just getting better . נהיינו חברים . חברים להאזנה יחד למוזיקה, הלכנו ביחד להופעות בלוז כשהגיעו לארץ, המלצנו זה לזה על אמנים ושמענו יחד מוזיקה במרתף בבית היפה שלו ושל אידה, ארבעה בתים מהמקום שבו גרנו אז . אידה נפטרה בתחילת 2015 . ג׳קי אמר לי שהוא שוקל לקחת את הכדורים האלה ש״אנחנו לוקחים” ( הכוונה לציפרלקס כנראה ) , וכמה חודשים אחר כך הצטרף לבחירת לבו, שאִתה התחתן כשהיו בני עשרים בערך . אני מקדיש את הספר באהבה לענק הלב הבולגרי הזה, ג׳קי קומפורט, יהי זכרו ברוך .
|

|