הקדמה: התולעת שבתוך התפוח

עמוד:14

14 רגשות נגד דמוקרטיה : פופוליזם כפוליטיקה של פחד, סלידה, טינה ואהבה האזרחים ) או עיוורת להם . עם זאת, יש להדגיש שלא רק תומכיהן של תנועות או מפלגות קדם-פשיסטיות ופופוליסטיות נופלים למלכודת הקוגניטיבית הזאת . לכך יש דוגמאות רבות . ג'רום מקגאן טוען למשל שהשירה הרומנטית התכחשה לתנאים החומריים שבהם היא נוצרה, באמצעות התחמקויות מהם או מחיקות 8 הקומוניסטים הצרפתים שהאמינו במשטר הסובייטי בשנות החמישים של שלהם . המאה הקודמת, כשהרצחנות של משטר סטאלין כבר הייתה ידועה, גם הם דוגמה 9 למי שמחזיקים באידיאולוגיה פגומה . בהמשך להגותו של אדורנו, יש לומר שהפשיזם ממשיך לפעול מלב ליבן של החברות הדמוקרטיות עצמן משום שהנפגעים העיקריים מההיגיון שביסוד הריכוז הכלכלי אינם מסוגלים "לחבר את הנקודות" בשרשרת הסיבתיות, ולמעשה הם עלולים להתנגד למי שפועלים לחשוף אותה . כך נוצר ניגוד מוזר בין מי שיוצאים נגד חוסר הצדק והאי-שוויון ובין מי שסובלים מהם . הניגוד הזה הפך למאפיין בולט של דמוקרטיות רבות בעולם . שאלת האידיאולוגיה הפגומה רלוונטית במיוחד לזמננו, כי ברחבי העולם, ובישראל במיוחד, הדמוקרטיה נמצאת תחת מתקפה של מה שפרנסיס פוקויאמה מכנה "פופוליזם לאומני" — סגנון פוליטי החותר תחת מוסדות הדמוקרטיה מבפנים ומאפשר לשחקנים החזקים ביותר בחברה, ובהם תאגידים ושדולות, להשתמש במדינה כדי לקדם את האינטרסים שלהם עצמם ולפגוע בדמוס, שבאופן מוזר מרגיש ניכור כלפי המוסדות שהבטיחו באופן היסטורי את ריבונותו . חוקרי מדע המדינה סטיבן לויצקי ודניאל זיבלאט טוענים שדמוקרטיות אינן מתות רק בהפיכות צבאיות או באירועים דרמטיים אחרים שכאלה ; לעיתים 10 פופוליזם הוא אחת הצורות הפוליטיות שממיתות אותן לאט . הן מתות באיטיות . פופוליזם אינו הפשיזם עצמו אלא נטייה פשיסטית, גורם כוח שמפעיל לחץ על השדה הפוליטי ומטה אותו לעבר רגרסיביוּת ונטיות אנטי-דמוקרטיות . מחקרים 11 חלקם תולים אותןרבים מנסים להסביר את צמיחתן של נטיות פשיסטיות כאלה . בגלובליזציה של שוק העבודה, שהותירה את מעמד הפועלים בתנאים לא יציבים . אחרים מדגישים את השינויים התרבותיים שהתרחשו בשנים האחרונות וגורסים שהפופוליזם מגיב אליהם . אפשר גם לטעון כי תודעה כוזבת או אידיאולוגיות פגומות נוצרות בשל השינויים שחלו באמצעי התקשורת, שבמדינות רבות נרכשו ואוחדו במטרה מפורשת לשנות את "האג'נדה הליברלית" של העיתונות מהזרם המרכזי . לדוגמה, יש שטענו כי איש העסקים והמיליארדר הצרפתי וינסנט בולורה ( Bolloré ) , המחזיק בכמה תחנות טלוויזיה צרפתיות ובהן Cnews , ערוץ חדשות 8 . McGann, “Romanticism” Bell and Byron, French Communist Party . 9 Levitsky and Ziblatt, How Democracies Die . 10 Gidron and Hall, “Social Status” ; Inglehart and Norris, “Trump, Brexit” ; Müller, . 11 What Is Populism ; Rodrik, “Populism”

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר