|
|
עמוד:11
מבוא | 11 במסגרת זו, בית היוצר של אורנים פיתח לאורך כל שנותיו רעיונות פורצי דרך שהפכו למסד החינוך הישראלי לגיל הרך . תפיסת הילד כאדם שלם ; הפעילות של הילד וחוויותיו האותנטיות כמובילות את למידתו ; הגן כמערכת חיים קהילתית ; הסביבה שמטיילים בה כמרחב לימוד חי ; התרבות העברית שמעצבת את חיי גן הילדים ; הסיפור המקומי והלאומי שנוכח בפעילויות הגן ; מגרש המשחקים ו"חצר הגרוטאות" שבו כמשקפים את מארג החיים של הילד ; ספרות הילדים העולה ופורחת, החל משירה של פניה ברגשטיין "בוא אליי פרפר נחמד", דרך ספרה של לאה גולדברג איה פלוטו ועד מעשה בחמישה בלונים מאת מרים רות ועוד ועוד – כל אלה הרכיבו מסכת חינוכית מרתקת ורבת השראה . בעשורים הראשונים הקיף החינוך הקיבוצי את כל תחומי החיים של הילדים . "בית הילדים הכולל", אם בינקות ואם בילדות ובנעורים, היה ביתם של הילדים לאורך כל שעות היממה . תפקידים הוריים מובהקים כמו האכלה, רחצה, השכבה לישון, השכמה מדי בוקר, דאגה ללבוש וטיפול בילדים חולים, הוטלו על המטפלת, המחנכת של קבוצת הילדים . ההורים נפגשו עם ילדיהם בעיקר בשעות אחרי הצוהריים ונמצאו איתם עד הערב, עד שעת ההשכבה . מידת מעורבותם של ההורים בחינוך היום - יומי של ילדיהם הושפעה מהמאפיינים המסוימים של כל קיבוץ וקיבוץ ( קיבוצים שונים יצרו בתוכם נורמות שונות של שיתוף הורים בהחלטות חינוכיות ) ואף מאישיותם של ההורים, אך ככלל המערכת הקיבוצית וּוַעדת החינוך הקיבוצית קבעו את העקרונות ואת הנורמות . נדגיש שספרנו אינו מפנה את הזרקור לסוגיית הלינה המשותפת ותפקוד המשפחה בקיבוץ . הוא אף אינו מרחיב בסוגיית הקול ההורי, שזוכה להתייחסות בעבודתן של רונית פלוטניק ואחרות ( פלוטניק, 2021 ; פלוטניק ואשל, 2007 ) , ואינו מתיימר לערוך דיון על ההישגים והכשלים של הלינה המשותפת . עם זאת, כאשר עוסקים בחינוך קיבוצי בגיל הרך, קשה להפרידו ממושג הלינה המשותפת ואי - אפשר להתעלם ממנה לחלוטין . אף שהלינה המשותפת זכתה לדיון, למחקר ולעיון נרחבים ואף לביטוי אומנותי ( ראו למשל : ברמן, 1998 ; חלפין, 2017 ; טל, 2007 ; נאמן, 2011 ; 2002 , . Aviezer et al ) , הקוראים ימצאו הדים לוויכוח על אודותיה גם בספר זה . ייחודו של הספר הנוכחי טמון במבט שהוא מפנה אל עולמן של המחנכות בחינוך הקיבוצי בגיל הרך ובעיקר בגילי הגן ואל הפדגוגיה של החינוך בילדות המוקדמת . עקרונות יסוד של החינוך הקיבוצי המשיכו לפעם בתהליכי הכשרת המחנכות לגיל הרך גם שנים לאחר תום הלינה המשותפת ומתן ה"היתר הרשמי"
|
|