|
|
עמוד:10
10 | החינוך הקיבוצי בגיל הרך שבכל הנוגע לתפיסה שלפיה ילדים מגיל לידה עד שלוש זכאים לחינוך ולא רק לטיפול, ומכאן שמתחייבת הכשרה מקצועית לחינוך ילדים בגילים אלו, מכללת אורנים הייתה חלוצה ומתוות דרך . למרבה התסכול, עד לזמן כתיבת שורות אלה, מוסדות המדינה טרם אימצו בפועל גישה מקצועית זו . פניו של החינוך הקיבוצי השתנו עם השנים והושפעו מתמורות אידאולוגיות וחברתיות בקיבוץ ובחברה הישראלית הרחבה . על אף השינויים המפליגים, המושג "חינוך קיבוצי", בעיקר בגיל הרך, הוא עדיין מותג המושך אליו הורים רבים שמכירים באיכותו ( אסם, 2021 ; גן, 2021 ) . אברהם פרנק ( 2021 ) מציין במאמרו את דבריה של חלי זלינגר, שריכזה את מחלקת גני הילדים בתנועה הקיבוצית ופרסמה ב - 2014 מאמר תחת הכותרת "חינוך שיש לו קהילה" . לפי זלינגר, ערכי יסוד שאפיינו את התנועה הקיבוצית בראשיתה, כמו חינוך לעבודה, להגשמה ולסולידריות קבוצתית, פינו את מקומם לערכים קהילתיים מקומיים בהתאם למסורות הנהוגות באותן קהילות . ככלל, החינוך בגיל הרך מבוסס על "ראיית כל ילד וילדה כבני אדם שלמים וייחודיים, אך הוא גם רואה בילד חלק ממערכת חברתית ותרבותית רחבה" ( פרנק, 2021 , עמ' 108 ) . תפיסה זו, שמתייחסת לא רק לילד, אלא גם לקהילה שהוא מתחנך בה, מובילה לקיומם של שלושת יסודות החינוך בגיל הרך בגישה הקיבוצית : היסוד הפסיכולוגי וליתר דיוק הפדגוגיה ההתפתחותית ; היסוד האקולוגי, כלומר החיבור אל הסביבה הפיזית, האנושית והתרבותית ; והיסוד המערכתי, הרואה בכל יחידה חינוכית חלק ממערכת רחבה יותר ( פלוטניק, 2021 ) . עם זאת, החינוך הקיבוצי בכלל, והחינוך בגיל הרך בתוכו, לא היו חפים מכשלים ומבעיות . במבט לאחור אפשר לזהות את המקומות שבהם שיטת החינוך הקיבוצית בגילים הצעירים לא הייתה רגישה דיה למורכבות האנושית, לתחושות הילדים וכן לתחושותיהם של ההורים, שהחינוך המשותף הרחיק אותם מעולמם של ילדיהם . כך או אחרת, לחינוך הקיבוצי בגיל הרך הייתה השפעה על התפתחותו של גן הילדים בארץ, כפי שמצוין בספרן המקיף של מרים סנפיר, שוש סיטון וגילה רוסו - צימט ( 2012 ) מאה שנות גן הילדים בארץ ישראל . הכותבות מציינות ששלושת המחנכים חברי הקיבוצים, מרים רות, גדעון לוין ומלכה האס, "היו בין הראשונים שהפכו את תורת הגן בארץ מתורה שבעל פה לתורה שבכתב, והעשירו את השפה המקצועית בעשרות מונחים חדשים" ( שם, עמ' 92 ) . עוד הן כותבות כי "התרומה האישית של כל אחת ואחד מהם לפדגוגיה של הגיל הרך, להלכה ולמעשה, פרצה את גבולות הקיבוץ והשפיעה לאורך כל הדרך על ממסד החינוך הקדם - יסודי" ( שם ) .
|
|