על פרשת דרכים בסוגיה הפלסטינית: "שובו של המודחק"

עמוד:15

גיליון 98 15 שנה לשבעה באוקטובר הערבי והאסלאמי . כך תהפוך הפסקת המלחמה, כדרישת חמאס, לחרב פיפיות שתכה בחמאס עצמו ותקזז את הישגו בעקבות עסקת השבויים . השתלבות הזירות השונות של "ציר ההתנגדות" ( איראן ועיראק - ממזרח, חזבאללה - מצפון והחות'ים בתימן - מדרום ) , כתוצאה מן המלחמה בעזה, ממחישה את מרכזיותה של הסוגיה הפלסטינית . חתירת איראן להגמוניה אזורית יוצאת נשכרת מאוד מהיעדר פתרון מדיני לסוגיה הפלסטינית . סכנות מציאות זו ליציבות האזורית והפנימית הולכות ומתחדדות בעיני מדינות ערב, ומחויבותן לפתרונה מתעצמת בעיקר מתוקף האינטרס השלילי - למנוע את נזקי אי - פתרונה ליציבותן ולהתפתחותן ( כדוגמת סעודיה הממוקדת, ראשה ורובה, בהשלמת תוכנית "סעודיה 0302" ) . התמודדות יעילה של מדינות ערב, ישראל וארה"ב עם שני איומי - העל של איראן - הרפתקנותה האזורית בסיוע עושי רצונה ; וקידום יכולתה הגרעינית, מותנית, אפוא, בישוב הסוגיה הפלסטינית כמרכז כובד ארכימדי ( בניגוד גמור להגיון הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב, שדחקו את הסוגיה הפלסטינית לשוליים ) . לכן התלכדות הזירות מקנה למלחמה בעזה, כמו גם לסוגיה הפלסטינית ככלל, חשיבות גלובלית ואזורית החורגת מתחומן הצר . מרכזיות הזירה הפלסטינית בעקבות המלחמה בעזה איננה פוסחת גם על חשיבת ארגוני "הג'האד הגלובלי" . באתרי "אל - קאעדה" מודגש הצורך לנצל את הזירה הפלסטינית ( ובראשה - רצועת עזה ) כ"מרחב כאוס", שממנו ניתן להפיק תועלת כבר עתה . אם בעבר התייחס הארגון לזירה הפלסטינית כמשנית, שטרם הגיעה השעה למקד בה מאמץ, הרי עתה ניכר שינוי בעניין זה, שבא לביטוי גם בהערכה מחדש לחיוב של הישגי חמאס . לכך מצטרף החשש ( שלו שותף במיוחד ארגון "המדינה האסלאמית" ) , שמא המלחמה תעלה את קרנה של איראן השיעית במסגרת "ציר ההתנגדות", ובמיוחד את יכולתה, באמצעות השפעת חמאס, להקרין את עוצמתה בזירה הפלסטינית . דרך המוצא הבחירה העקרונית בנסיבות שנוצרו היא, כאמור, בינארית ( 'או . . . או' ) . הדפוס המקוטב לניהול הסכסוך, הוא יישוב מדיני של הסכסוך ( במתכונת "דוקטרינת ביידן" ) . כיום מוצע לישראל על ידי ארה"ב, המערב בכללו ומדינות ערב והאסלאם ( למעט איראן ) , לפתור את בעיית עזה בהקשר כולל של יישוב הסכסוך הישראלי - הפלסטיני בכל ארץ ישראל, על בסיס שיבת הרשות הפלסטינית המאורגנת מחדש לרצועת עזה, וכינון מדינה פלסטינית מפורזת בגדה וברצועה . לא רק ממד מקומי פלסטיני יהיה להסדר זה, אלא גם ממד אזורי רחב של נורמליזציה בין ישראל לבין כלל מדינות ערב והאסלאם ( על כך מצהירה סעודיה בפומבי ) , וכל זאת כמסד לקואליציה מדינית - ביטחונית שתכלול את ישראל כמרכיב בכיר בה . הדומיננטיות הסעודית בעולם הערבי והאסלאמי תוכל לסייע בעיצוב פרשנות נוחה יחסית לישראל של מתווה ההסדר הסופי . חמאס ו"ציר ההתנגדות" בכללו ייקלעו לבדידות לא מזהרת בקרב דעת הקהל הפלסטינית ובאזור בכלל, הם ייחשפו כמשועבדים לרצון איראן הבוחלים באינטרסים הלאומיים של בני עמם, ואילו ישראל תיחלץ מבידודה . חמאס, המתחרה עתה על הבכורה כמנהיג העם הפלסטיני, ייפגע במיוחד קשות . לא בכדי מזהים חמאס, איראן וחזבאללה את דגם ההסדר המדיני של הסוגיה הפלסטינית כאיום - על, ולכן הם דבקים בכל מאודם זו השנה ה - 22 בשלילת יוזמת השלום הערבית, חרף הקונסנזוס של מדינות ערב והאסלאם התומך בה בעקיבות . העובדה שישראל חוברת ( מבחינת התוצאה, להבדיל מן הכוונה ) לאויביה המושבעים ב"ציר ההתנגדות", במסגרת ניהול הסכסוך, ושוללת כמותם יוזמות מדיניות, היא פרדוקס טראגי . כך נמצאת ישראל מחזקת את מעמד חתירת איראן להגמוניה אזורית יוצאת נשכרת מאוד מהיעדר פתרון מדיני לסוגיה הפלסטינית אויביה בנפש ואת דימויים בעיני ציבורים רבים באזור ומחוצה לו, ואילו היא עצמה הולכת ונדחקת לפינה מבודדת, בבחינת "עצרו את העולם ( או ליתר דיוק : "את עולם המציאות" ) , אני רוצה לרדת" . . . עולמם של איראן וחמאס עתיד להתהפך עליהם אם יתממש דפוס ההסדר המדיני של הסוגיה הפלסטינית . מראיונות של צאלח אל - עארורי, סגנו ( לשעבר . . . ) של ראש הלשכה המדינית אסמאעיל הניה ( לשעבר ) , שבישרו את המלחמה, למדים אנו כי אחת הסיבות העיקריות ביסוד מתקפת ה - 7 באוקטובר, הייתה חשש חמאס מאפשרות הנורמליזציה בין סעודיה לבין ישראל . עורמת ההיסטוריה תגיע לשיאה אם יתברר שמתקפת חמאס קידמה דווקא את מה שביקש חמאס לסכל – נורמליזציה עם סעודיה, בד בבד עם הסדר הסוגיה הפלסטינית . הוא הדין גם לגבי ממשלת ישראל : עורמת ההיסטוריה תחגוג את ניצחונה אם מלחמת ישראל בעזה תניב תוצאות בלתי מכוונות ( או בלתי - רצויות בעיניה ) , כהסדר מדיני של הסוגיה הפלסטינית . בשני המקרים ייקלעו שוב שני הצדדים למפגש אירוני, שבו ההיסטוריה מהתלת בשניהם גם יחד . המשבר הגדול יכול לזמן, אפוא, הזדמנות גדולה וחסרת - תקדים לחולל שינוי מהותי לטובה . גם מי שמפקפק ( לדעתי, שלא בצדק ) בתוחלת דפוס ההסדר המדיני, צריך לאמצו כברירת - מחדל מקוטבת לדפוס של הרע - ברובו ( או ליתר דיוק - הרע - כולו ) של ניהול הסכסוך . רק דפוס ההסדר יכול לחלצנו מן הקלקלות האסטרטגיות הממאירות של ניהול הסכסוך . * נכתב ב - 3 ביולי 2024 מנהיגי האזור, א - סיסי נשיא מצרים ועבדאללה מלך ירדן . החרפת הסכסוך עלולה למוטט את הסכמי השלום היציבים עד כה . לע"מ . צילם קובי גדעון

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר