על פרשת דרכים בסוגיה הפלסטינית: "שובו של המודחק"

עמוד:13

גיליון 98 13 שנה לשבעה באוקטובר  כשם שהחמאס נסמך היום על הדור שצמח באינתיפאדה השנייה, הדור הנוכחי שנצרב ב"חרבות ברזל", יישא בהתבגרו בנטל המערכה הבאה צילום : אבי אוחיון, לע"מ האזרחי נשענים בתוכנית ראש הממשלה על מכלול רחב של אמצעים חד - צדדיים של ישראל ( כולל פירוק אונר"א ) , בעוד שהמישור המדיני, המותנה בהסכמת ישראל, נדחה לעת בלתי נראית, אך בו שולל נתניהו כל מהלך חד - צדדי . ניתן, אפוא, להניח כי המציאות החד - צדדית שתיכון בשלבים המוקדמים, נועדה להשליט עובדות מוגמרות שיכתיבו את השלב המדיני הנדחה לאין - קץ . בנסיבות הגיאופוליטיות שנוצרו בעקבות ה - 7 באוקטובר ברצועת עזה, מתקיים קשר הדוק בין דפוס ההסדרה ( קרי, ניהול הסכסוך ) או לחלופין ההסדר המדיני, לבין זהותו של מי שממלא את החלל השלטוני . דפוס ניהול הסכסוך מחייב את ישראל למלא את החלל, כדי לסכל אפשרות שחמאס ימלאו . אולם בה - בעת נוצר כאן מלכוד, שכן בתנאים אלה של כיבוש ישראלי יתאפשר לחמאס להשתקם ולזכות בתמיכה עממית . במקביל, המשך החלשת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית תסלול את דרכו של חמאס אליה, לפחות מבחינת התמיכה הציבורית . לעומת זאת, נתיב ההסדר המדיני יביא לכך שהרשות הפלסטינית, בסיוע המערכת האזורית והבין - לאומית, תכונן את השלטון ברצועת עזה, כמו גם בגדה . אולם הרשות הפלסטינית המאורגנת מחדש לא תעז לשוב לרצועת עזה בהקשר של התמדת הסכסוך והכיבוש, וכמוה אמורים הדברים גם בסיוע הערבי, האסלאמי והבין - לאומי . כל הצעה המכוונת ליצור שעטנז של דפוס ניהול הסכסוך עם תמיכה פלסטינית, ערבית, אסלאמית ובין - לאומית, נידונה לכישלון חרוץ ( כפי שמוצע למעשה גם ב"מתווה איזנקוט", 29 במרס 2024 ) . הללו, המוזמנים לסייע, לא יתנדבו לסייע לכיבוש הישראלי בעוד הסכסוך פתוח ואף מסלים . נתניהו מציע למעשה "כיבוש בדרכי שלום" ( במתכונת דומה Bיחטשל עפ"י הסכמי אוסלו ) , ואין להתפלא כי לא יימצא שום בר - שיח שייאות ליטול חלק במבנה אוקסימורוני בלתי הגיוני ובלתי מציאותי זה של "נכבשים בדרכי שלום" . חיפוש בעלי ברית מקומיים בדמותם של ראשי השבטים ברצועת עזה נדון לכישלון נחרץ . מי שלא למד את לקח הניסיון הכושל של "אגודות הכפרים" כתחליף לתומכי אש"פ בגדה המערבית באמצע שנות ה - 70 של המאה שעברה, יתנסה חיש קל באשליה מרה . "בועות" השלטון המקומי האלה ( ככינויין בפי הוגיהן ) יתפקעו מאליהן . אם עד ה - 7 באוקטובר ביקשה ישראל לסכל אפשרות של הסדר מדיני באמצעות בידול עזה מן הגדה, בין חמאס מכאן לבין הרש"פ מכאן, הרי עתה מבקשת ישראל בראשות נתניהו לחבר בין השניים באמצעות השוואת מעמדה של עזה ככיבוש בפועל בדומה לגדה המערבית, תוך כדי שמירת הבידול בתחום השלטון האזרחי המקומי . בכך מתמצה שינוי הגרסה של דפוס ניהול הסכסוך בעקבות ה - 7 באוקטובר . זאת ועוד, בעוד דפוס ניהול הסכסוך מתעלם כליל מאפשרות המדינה הפלסטינית, הרי נקודת המוצא של הדפוס המדיני היא בראש ובראשונה מדינה פלסטינית בהקשר של חלוקה . “ שובו של המודחק" הפלסטיני במלוא חומרתו ההשלכות של מהלך זה הן גורליות : מדינת ישראל הופכת להיות אחראית בפועל ל - 3 . 2 מיליוני עזתים באזור מוכה - אסון רבתי, מה גם שהדמוגרפיה העזתית מכפילה את עצמה כל 25 - 20 שנים . בהינף אחד הופכים הישראלים היהודים למיעוט, אמנם גדול, בכל ארץ - ישראל : 3 . 7 מיליון ערבים ( לרבות ערביי ישראל ) לעומת 2 . 7 יהודים . ממציאות דמוגרפית זו נגזרות השלכות הרות - חשיבות בכל תחומי הקיום : מדיני, ביטחוני, כלכלי, חוקי, תרבותי . היא מציבה סכנה קיומית למדינת ישראל . התמדת הדפוס של ניהול הסכסוך מובילה לפיכך למציאות של מדינה אחת, שבה הציבור היהודי הופך למיעוט, ובין שתי הקהילות הלאומיות ניטשת התמודדות אבסולוטית בקרב "חברת משחק סכום - אפס ( " Zero - Sum Game Society " ) . "שובו של המודחק" הפלסטיני מתממש כאן במלוא חומרתו, והסכסוך שב למקורו ההיסטורי על כל ארץ ישראל / פלסטין . מי ששולל "גלישה למציאות של מדינה אחת באיו"ש" ( כקביעת הסעיף החותם את "מתווה איזנקוט" ) , חייב לתמוך בהסדר חלוקה לשתי מדינות, שבו המדינה הפלסטינית כוללת את הגדה והרצועה . מכלל ה"לא" למציאות של מדינה אחת מתחייב "כן" נחרץ לשתי מדינות . לכן אין מנוס מהסדר מדיני של חלוקה לשתי מדינות כדי להבטיח את עצם קיומה של מדינת ישראל, ואין לראות בכך בשום אופן השתעבדות לאינטרס אמריקאי . האינטרס הקיומי הישראלי מתלכד כאן עם האינטרס המעצמתי האמריקאי . חיסול אפשרי של בכירי חמאס ( ובראשם ההשלכות של מהלך זה הן גורליות : מדינת ישראל הופכת להיות אחראית בפועל ל - 3 . 2 מיליוני עזתים באזור מוכה - אסון רבתי התמדת הדפוס של ניהול הסכסוך מובילה לפיכך למציאות של מדינה אחת, שבה הציבור היהודי הופך למיעוט

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר