|
|
עמוד:15
גיוס חרדים מנקודת המבט החרדית 15 התכנון המעשי להתגייס, אשר עמד על כ- % 10 בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל . בחינת המוטיבציות המניעות צעירים חרדים להחליט אם להתגייס לצה״ל — או מניאות אותם מלעשות כן — העלתה כי צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מוּנעים משלושה סוגי מוטיבציות עיקריים, שווים בחשיבותם : ( א ) מוטיבציה שירותית-ערכית : רצון לתרום למדינה ; ( ב ) מוטיבציה אישית-אינדיווידואליסטית : רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים ; ( ג ) ומוטיבציה אזרחית : תפיסת השירות כחובה אזרחית ( ראו להלן פרק ב . 1 ) . חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מוּנעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה . המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן, בעיקרן : ( א ) המוטיבציה הדתית-סמכותית ( חשש מתגובת הרבנים ) ; ( ב ) המוטיבציה החברתית ( חשש מנידוי חברתי ) ; ( ג ) והמוטיבציה האישית ( חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ומ״התקלקלות״ ) . הסבר אפשרי לפער בין הרצון להתגייס לבין היעדר התכנון לעשות כן בפועל עשוי להיות הנורמות החברתיות בציבור החרדי בנושא הגיוס והמתגייסים . כדי לעמוד על סוגיה זו בחנו את ההבדל בין הרצון האישי של צעיר חרדי להתגייס לצה״ל לבין תפיסתו את שכיחות הרצון להתגייס בקרב הציבור החרדי בכללותו . בשני המחקרים מצאנו פער בין הרצון האישי של הצעיר החרדי להתגייס לבין האופן שבו הוא תופס את הנורמה בציבור החרדי לגבי הרצון להתגייס לצה״ל . הפער הצביע על כך שצעירים חרדים רוצים להתגייס יותר מכפי שהם מעריכים שיתר הציבור החרדי רוצה בכך . פער זה אותר גם בקרב קבוצת הייחוס החרדית . קרי, גם הפלחים בחברה החרדית שאינם מועמדים לגיוס בהווה מעריכים כי הנורמה הקיימת בחברה בנושא הרצון להתגייס חלשה יותר בהשוואה לעמדתם האישית כלפי הגיוס . לפיכך כלל הקבוצות תופסות את הרצון החרדי בגיוס לצה״ל כחלש יותר מכפי שהוא באמת . תפיסה מוטעית זו של הנורמה החברתית עשויה להסביר את הפער בין שיעור הרצון להתגייס לבין שיעור התכנון לעשות כן בפועל, שכן ביכולתה לתרום לחשש של הצעיר החרדי מהתגובה החברתית לגיוס לצה״ל . בעקבות תוצאותיהם של שני המחקרים הראשונים, ביצענו מחקר שלישי אשר שילב את התובנות העיקריות שעלו משני המחקרים הראשונים בדבר המוטיבציות ובדבר תפיסת הנורמות החרדיות בסוגיית הגיוס במטרה לבחון כיצד הן משפיעות על רמת העניין שצעירים חרדים מגלים בגיוס לצה״ל .
|
|