|
|
עמוד:9
9 החברתית עשויה להסביר את הפער בין שיעור הרצון להתגייס לבין שיעור התכנון לעשות כן, שכן ביכולתה לתרום לחשש של הצעיר החרדי מהתגובה החברתית לגיוס . בעקבות תוצאותיהם של שני המחקרים הראשונים, ביצענו מחקר שלישי אשר שילב את התובנות העיקריות שעלו משני המחקרים הראשונים בדבר המוטיבציות ובדבר תפיסת הנורמות החרדיות בסוגיית הגיוס, במטרה לבחון כיצד הן משפיעות על רמת העניין שצעירים חרדים מגלים בגיוס לצה״ל . המחקר שִ חזר בשלישית את הממצא שקיים פער בין רצונם האישי של צעירים חרדים להתגייס לבין תפיסתם את עמדת הציבור בסוגיה . חשיפת המשתתפים למידע מתקן נורמה — לשיעור הרצון המאומת להתגייס לצה״ל — השפיעה על תפיסתם את הנורמה . משתתפים שהעריכו את הרצון להתגייס בציבור החרדי כנמוך יותר מהנורמה החברתית המאומתת העריכו רצון זה כגבוה יותר אחרי שנחשפו למידע מתקן הנורמה . עוד מצאנו כי מתן מידע על הנורמה האמיתית בנושא הגיוס לצה״ל וכן הבלטת האינטרס הכלכלי הגלום בשירות העלו במידה צנועה את מידת העניין בגיוס לצה״ל בקרב צעירים חרדים . נוסף על כך, מחקרנו מציע נדבך חשוב בדבר הנורמות החברתיות בסוגיית הגיוס . נורמות חברתיות ממלאות תפקיד מרכזי בקבלת החלטות בחברות אנושיות בכלל ובחברה החרדית בפרט, המאופיינת בקהילתיות "עבה" ובהשפעה ניכרת של הקהילה ומוסדותיה על חיי הפרט . הגם שקיימת מודעות כללית בקרב מוסדות המדינה לחשיבות הנורמות החרדיות, בדרך כלל קיים חסך במידע מאומת ושיטתי בסוגיה זו, וקובעי המדיניות נוטים לטשטש את ההבחנה בין הנורמות עצמן לבין תפיסתן החברתית, שיכולה להיות מוטעית . המחקר מספק מענה על חסך זה . מחקרנו משיא תרומה מתודולוגית גם לחקר החברה החרדית, ענף אשר התפתחותו נמצאת בעיצומה, נוסף על תרומתו לחקר עמדות הציבור החרדי כלפי גיוס לצה״ל . לאורך שלושת המחקרים פיתחנו מתודולוגיה משולבת, שכללה דגימה של תתי-קבוצות שונות באוכלוסייה החרדית ; פיתוח מדדים להערכת כמה היבטים בגיוס לצה״ל — רצון, תכנון, מוטיבציות ותפיסת מעמדם החברתי של המתגייסים — ולהשוואה בין עמדות אישיות ובין הנורמה החברתית הממשית והנחזית בסוגיה ; ותיקוף מתודולוגיית דגימה מקוונת גיוס חרדים מנקודת המבט החרדית
|
|