|
|
עמוד:11
11 על הביתי והאלביתי מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של מטפלים וחוקרים ממגוון תחומים ואסכולות בישראל העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית, וכן דיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . בספרה "על הביתי והאלביתי" מזמינה ד''ר סיגל עדן אלמוגי את הקורא להתלוות למסע מרתק שבמהלכו היא צופה בבתים, משוחחת עם הגרים בהם ומנתחת את צילומי בתיהם . ספרה מתאר את הקשרים הדחוסים, העשירים והמרתקים בין המרחב הפנימי של הסובייקט לבין ביתו הקונקרטי, הדמיוני והמטפורי . עדן אלמוגי יצרה מעשה מרכבה רב-תחומי רחב ומסועף ביותר המחבר בין הפסיכה לבית, אותו היא מכנה "הבית הפסיכו- מרחבי" . היא מראה כיצד הבית מעצב ונכלל בתוך תבניות נפשיות בלתי מודעות עמוקות ובסיסיות המארגנות את חשיבתנו והתנהגותנו, וקשורות לילדות וליחסי אובייקט מוקדמים . בתוך כך אנו נחשפים למשמעויות השונות והאקטואליות שיש לבית החל ממקום המשמש כ"סביבה מחזיקה", ועד לתחושות זרות ואלביתיות שמתעצמות במיוחד בעת משברים, כגון ההתמודדות עם מגפת הקורונה ובעת מלחמה . מתוך הבנות אלו מוצע המושג "חוסן פסיכו-מרחבי" כביטוי ליכולת להתאים את עצמנו לשינויים בסביבת המגורים בעקבות משבר, כמו גם בטיפול הפסיכולוגי . מתוך החיפוש אחר גבולות ומרחבים מוגדרים הופכים קירות הבית לממברנה של חציצה משתנה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי . אלו מודגמים ביתר שאת בישובים שיתופיים כמו הקיבוץ והמושב . מרחבי המגורים עצמם מתוארים דרך הפרספקטיבה של "עשיית בית", ומתוך היחסים בין דייריו השונים, כמו למשל המטבח המהווה זירה שבה מתרחשים מאבקים וקונפליקטים מגדריים .
|
|