|
|
עמוד:9
9 מבראשית עדי עד ון גנפ ( van Gennep ) , שטקסים אלה הם ביטוי למעבר של היחיד מקבוצה לקבוצה או ממשימה למשימה בחייו . בהגדרה זו נפקד מקומו של היחיד כחלק ממערכת משפחתית, ומקומם של הטקסים כמהלך בחיי המשפחה . ניסן רובין מגדיר את הטקס כמעשה של 3 גם יחיד או של יחידים, שעיקרו התוכן הסמלי החבוי במעשה . בהגדרתו של רובין, המהווה בסיס לדיון חברתי-תרבותי בטקסי החיים היהודיים, חסר הממד המשפחתי-קהילתי של הטקס . כאשר בוחנים את טקסי החיים היהודיים רואים שבבסיסם עומדת המשפחה ולא היחיד . הקהילה היהודית בנויה ממשפחות ולא מיחידים, והיא כוללת את כל מערכות היחסים המשפחתיים . הקהילה נבנית ומושפעת מיחסים משפחתיים אלה וגם משפיעה עליהם . יש בכוחה של הקהילה לסייע בבניית מערכות יחסים במשפחה, לטוב ולרע . תודעה של הזדהות בין קהילות שונות משפיעה על היצירה הדמיונית הנקראת "עם" ויוצרת אותה . לדוגמה, ההנחה שברגע נתון כל היהודים יושבים ל"סדר פסח" יוצרת את תודעת העם, גם אם הנחה זו אינה מדויקת . כך גם ביחס לחתונה - בחתונה יהודית למשל, מקדשים או מברכים "שבע ברכות" . עצם קיום המנהג יוצר את תודעת העם, גם אם בעדות שונות יקיימו מנהגים אלה בצורות שונות . כל טקס חיים עוסק בשינוי שעובר כל אחד מבני המשפחה ( ומתוך כך גם הקהילה ) . בספר זה נציג כיצד כל טקסי החיים מתקיימים בין הורים לילדיהם, בשלבים התפתחותיים שונים . הטקסים מבטאים ומחוללים שינוי ביחסים ביניהם, ובכולם מחויבת הנוכחות הפיזית 4 עיצוב היחסים בתוך הן של ההורים והן של הבנות והבנים . המשפחה מחדש משפיע על כלל הנוכחים בטקס, ועל התרבות 3 . ראו רובין, ראשית החיים . 4 . השינוי הנזכר כאן מתבאר היטב בתיאורו של שביד את טקסי החיים בספר מחזור הזמנים - "היחידים הבאים בברית העם", ראו עמ' 072- ,271 277 .
|
|