|
עמוד:14
14 רוני נאור-חפרי פעולות גרימת כאב לעצמי שביצעו אסקטים, את התבנית החוזרת של פעולות אלה, ולבנות נוסחה שתספק הסבר פנומנולוגי לכל מרכיבי הפעולה ולתוצאתה, ההישג האפיסטמי של אהבה . כל זאת, תוך הדגשת חשיבותה של קטגוריית המידה . לצד חשיפת הקוראים לאופי המחקרים שעליהם מתבסס הספר, הסקירה הבאה ממקמת את החיבור בשדה המחקר . זאת, בחמישה שלבים, המתאפיינים במיקוד הולך וגובר בנושא שבו עסקינן : עבודות בתחום הפילוסופיה של הכאב בכלל ; עבודות בתחום הפנומנולוגיה של כאב ובהשפעותיו על ההכרה ; תיאוריות בתחום האפיסטמולוגיה ; מחקרים רלוונטיים בגרימת כאב במסגרת החוויה הדתית, אם כי לאו דווקא גרימת כאב לעצמי ; מחקרים בפילוסופיה של הדת ובעיקר מחקרים שעסקו בגרימת כאב לעצמי בקרב אסקטים בימי הביניים באירופה, כמו גם דוגמאות למקורות ראשוניים המתעדים מקרים כאלה . כאב היה ועודנו מושא מחקר של עבודות פילוסופיות רבות וזכה להגדרות שונות ( 2017 Bueno - Gomez ) . הוא הוגדר בספרות כייצוג, כתופעה, כרגש, כמצב הכרתי או קיומי וגם כשילוב של 5 רוב ההגדרות מנסות להסביר את טבעו של הכאב תוך כולם יחד . פנייה אל השפעותיו על הסביבה, הגוף והמיינד . על פי רוב, הכאב נתפס כחוויה שלילית ( 8 - 7 : 2009 Broome 1996 : 117 ; Vetlesen ) . זאת, פרט לשני מקרים יחידים בעולם, בהם התגלתה מוטציה גנטית נדירה, שגורמת לנושאיה לא להרגיש כאב ולא לחוש פחד או חרדה . לאחר שניתחו את אחד המקרים, החוקרים סבורים שיש קשר בין תופעת הכאב לבין תחושת חרדה ( 2019 . Habib et al ) . כאב יכול להיות אחד המקורות לחוויות של סבל, אך הוא אינו המקור היחיד לסבל . כפי שהסבירה נואליה בואנו-גומז, לסבל 5 . בהתאם לסדר ההגדרות : Cutter 2011 : 91 ; Kripke 2001 : 148 - 149 ; Craig Scarry 1985 : 52 ; Clark 2005 : 177 ; 303 : 2003
|
|