|
|
עמוד:11
11 כשכאב הופך לאהבה של ריאליזם רפרזנטטיבי, לפיה ההכרה האנושית את העולם מתרחשת באמצעות כושרי הכרה מסוימים שנמצאים בנפש . עמדה זו באה לידי ביטוי גם בעבודות פילוסופיות מאוחרות יותר, בהן גם כאלה שעסקו ביחס שבין האל לבין החלל והזמן, כגון ה הגיונות של דקארט ( 1999 : 119 - 133 ) . היסטוריונים שונים השתמשו בתיאוריות פילוסופיות מאוחרות לימי הביניים כדי לנתח תופעות הקשורות בגרימת כאב לאחר או לעצמי כחלק מעיסוקם בנצרות ימי הביניים . כך, למשל, השתמש אביעד קליינברג בטיעונים פילוסופיים מתקופה מאוחרת על מנת להסביר או לנתח את תופעת הסגפנים הנוצרים ואת יחסם לכאב . לדידו, ניטשה, למשל, שעמד על אופייה הכוחני של הסגפנות הדתית רואה בה דרך שבה טקטיקה של ריסון עצמי [ . . . ] "כוהן פרישות" - מעין ממציא מיתי של הסגפנות - מציע לפציינטים הסובלים שלו פתרון רדיקלי : סיבת סבלו מצויה בו עצמו . היא פרי אשמתו ועליו לתפוס את הסבל כעונש . סוף סוף ניתן לכאב הסבר, הסבר שאפשר לסבול אותו [ . . . ] הדת, כפי שטען בן-זמנו של ניטשה, קרל מארקס, היא אופיום להמונים [ . . . ] ראו בה מארקס וניטשה קונספירציות כוחניות שצריך להיפטר מהן לחלוטין ( 2000 : 104 - 106 ) . חלק מההיסטוריונים אף עסקו בהשפעת הכאב על העצמי, כחלק 4 מניתוח תופעת גרימת הכאב לעצמי בקרב אסקטים בימי הביניים . מקריאה במחקרים אלה עולה, כי התשתית הפילוסופית והתיאורטית שבבסיסם אינה שלמה . החיבור הנוכחי מוקדש, בין היתר, לשיפורה ולהשלמתה של תשתית זו, ונכתב במסגרת מסורת מחקר שעיקרה ניתוח פילוסופי של תופעות דתיות . במובן מסוים, ספר זה הופך את היוצרות : במקום שימוש בטיעונים פילוסופיים לתמיכה בהסברים במסגרת מחקר היסטורי, משמשים 4 . ראו, בין היתר : כהן, 2019 ; ; 2005 , Bynum , 2007 ; Largier , 2007 ; McGinn Tinsley, 2010
|
|