|
|
עמוד:12
12 | מרתון מאה השנים "הדרך להתחדשות" . ביטוי שהיה מוגבל לשוליים הלאומניים הפך לחתימתו של הנשיא החדש . ההשלכות התבררו בתוך זמן קצר . * * * בקצה כיכר טְיַין-אַן-מֵן בבייג'ינג עומד אובליסק בגובה עשר קומות, שהוקם ב- 1949 על פי פקודתו של מאו . מדריכי טיולים רשמיים, שרישוים והפיקוח עליהם נתון בידי הממשלה, אינם נוטים לקחת לשם זרים . גם אם תיירים מן המערב מוצאים את דרכם לשם, סביר להניח שלא יבינו את משמעותו של המקום, שכן הסימנים הסיניים החקוקים בשיש ובגרניט אינם מתורגמים לאנגלית . עם זאת, האובליסק מבטא במפורש את המחשבה שהנחתה את המרתון למן ראשיתו . העצם העצום מתואר במרשתת, באופן כללי למדי, כ"אנדרטה 1 לאמיתו של דבר המונומנט מסמל את הוצאתם לאור לגיבורי העם" . של כאבי הסינים, הנתפסים כתוצר של "מאה שנות השפלה" שספגו ממעצמות המערב החל ב- 1839 עם מלחמת האופיום הראשונה, כשהצי המלכותי הבריטי הטיל פסולת בנמלי סין עקב מחלוקות מסחר עם שושלת צ'ינג . הדמויות והטקסט החקוקים על המונומנט מתארים את מאה השנים שלאחר מכן בהיסטוריה של סין — לפחות כפי שהממשלה הקומוניסטית רואה זאת — כתקופה של התנגדות עממית, כיבוש מערבי ולוחמת גרילה, שהגיעו לשיאם ב- 1949 , אז עלה מזכיר המפלגה מאו דזה-דונג לשלטון ושם קץ להשפלות שסין ספגה מהמערב . תיירים אמריקנים עוברים ליד האובליסק מדי יום, מצלמים אותו פעמים רבות ממרחק, ועדיין אינם מודעים למסר שהוא מעביר — מסר המכוון אליהם . העובדה שהאובליסק הפך אצל העם הסיני מרכז להפגנות פטריוטיות היא איתות נוסף שגם אותו אנו מפספסים : יום הדין מגיע . בקצרה, האובליסק הוא הסמל המושלם ליחסים בין סין לארצות הברית : הראשונה מטפחת טינה, השנייה אינה מודעת לכך . התפיסה כי לסין מעמד מיוחד בהיררכיית האומות הקדימה את
|
|