|
|
עמוד:12
21׀ טיימבוקסינג דיגיטלי של המאמץ היומיומי שלי — ויכולתי לחפש בו נתונים בעת הצורך . אבל השיטה עדיין לא היתה מושלמת . רחוק מזה . הייתי צריך לכפות על גיליון הנתונים התאמה למחויבויות קיימות, כמו פגישות . לקולגות לא היתה גישה לקובץ שלי ( זה היה בתחילת שנות האלפיים, לפני הימים של דרופבוקס וגוגל דרייב ) , וכמובן לא היתה לי אפשרות להזמין מישהו לראות את הפרטים שמאחורי פריט מסוים בגיליון . וגרוע מכול, כדי שהמשימות בגיליון הנתונים יתאימו בפועל למספר השעות ביממה נדרשתי להרבה מאוד התעסקות וניהול : לא היה לי ברור בכל רגע נתון ביום במה אני צריך לעסוק עכשיו . גם לא היה לי ברור אם אני מתקדם בקצב טוב או שאני בפיגור . לפני קצת יותר מעשור נתקלתי בכתבה מאת דניאל מרקוביץ ב- Harvard Business Review , 1 שבה הוא הציע לשלב את רשימת המטלות עם היומן האלקטרוני, בטענה שזה עשוי להשפיע לטובה על הפרודוקטיביות . מרקוביץ אמר שכשמעמידים אותן בנפרד, רשימות של מטלות לביצוע הן דבר מאיים, קשה לתעדף בהן משימות, והן לא מציעות הקשר ולא יוצרות אצל מי שמנהל אותן תחושת מחויבות לביצוע בפועל . כל הבעיות האלה מקבלות מענה ביומן משותף . זה תפס אותי . וכך, בתחילת 2014 התחלתי להשתמש בשיטה הזאת, שקראתי לה טיימבוקסינג, מדי יום ביומו . דבר ראשון על הבוקר הקדשתי רבע שעה להחלטה מה לעשות באותו יום וכמה זמן להקדיש לכל דבר — ואז הזנתי את כל המשימות ליומן שלי בגוגל . זה שינה הכול . הייתי הרבה יותר מאופס על המשימות שלי . ידעתי מה אני עושה והייתי בטוח שאני מתמקד בדברים הנכונים . צפיתי טוב יותר מתי אשלים משימות, ולכן יכולתי להסכים או לסרב לפרויקט חדש בצורה מושכלת ובביטחון מלא . ברגעים של חוסר ודאות או הצפה מנטלית, שיננתי לעצמי את המנטרה שפיתחתי : "לחזור ליומן", כי היומן האיר לי תמיד את התמונה כשנזקקתי לכך . כשהקמתי
|
|