|
|
עמוד:12
12 אנתרופוקן : עידן האדם הטבע" ( 2015 . Asafu - Adjaye et al ) . תפיסת האנתרופוקן הטוב מקבלת את הנחות המוצא של מחשבת האנתרופוקן כפי שפורטו לעיל, אך רואה את תפקידו של האדם כ"שומר הגן" — מי שניצב מול עולם הולך ונהרס ומצליח להצילו בהרואיות טכנולוגית . בהקשר זה יש לציין את ההצעות הטכנולוגיות השונות למתן את משבר האקלים באמצעות שליטה באטמוספרה . הצעות כאלה, המרוכזות תחת המונח "גיאו-הנדסה", כוללות שורה של פתרונות כגון הזרקת חלקיקי גופרית לאטמוספרה כדי ליצור ענן תמידי שיחסום את קרינת השמש ( רעיון שחסרונותיו עולים על יתרונותיו ) , יריעות 4 עם זאת,שמחזירות את קרינת השמש, ריבוי מלאכותי של אצות באוקיינוסים ועוד . הצעות אלו נותרות לא פעם תיאורטיות או נתפסות כחלקיות . אי-אפשר לבחון את יעילותן המוחלטת בלי ליישמן בקנה מידה פלנטרי ( 2010 . Robock et al ) . כזכור, לפי תפיסת האנתרופוקן אין מערכות אקלים נפרדות אלא מערכת כוללת אחת ; אי-אפשר להשפיע על אקלים הפלנטה בלי ליישם טכנולוגיה הנדסית על הפלנטה כולה . מנקודת מבט זו, נדמה שגם המדע וגם הפוליטיקה הבינלאומית עדיין אינם יכולים ליישם טכנולוגיה גלובלית כזאת . גיאו-הנדסה של הפלנטה כולה היא עדיין בגדר חזון עתידי, אך יישומן של טכנולוגיות כאלה או של תפיסת האנתרופוקן הטוב מחייב הכרעה בשאלה מקדמית : האם עברנו את נקודת האל-חזור ? האם עדיין יש מה לעשות ? נקודות מפנה של משבר האקלים מוגדרות כתהליכים שהשלכותיהם על אקלים הפלנטה בלתי הפיכות : הפשרת הפרמפרוסט, המסת הקרחונים בקטבים, שחרור המתאן בקטבים, גוויעת היערות וכריתת היערות המשווניים, שינוי בעונת המונסונים ובזרמים האוקייניים . כל אלה יובילו להאצה מהירה של המשבר, שלאחריה פעולה אנושית תהיה חסרת תוחלת ( 2011 Lenton ) . אחד המדדים הבולטים של נקודת האל-חזור הוא שיעור ההתחממות הגלובלית ( 2019 . Lenton et al ) . לפי IPCC , כבר בסוף העשור השני למאה זו נמדדה עלייה של מעלה וחצי בהשוואה לטמפרטורות שנמדדו בשנים 1850 – 1900 ( 2018 IPCC ) . אבל נקודות מפנה הן תולדה של יחסי גומלין בין מדע למדיניות ( Russil 2015 ) ; לכל קו אדום יש קו שחור שמציין מצב חמור יותר . המעבר מהקו האדום לקו השחור ולהפך מבטא פעמים רבות שינוי קונספציה . אם תקופת נשיאותו של טראמפ הייתה משבר כפול, שבו מצב הפלנטה יצא משליטה וגם המערכת הפוליטית הידרדרה למחוזות פרועים, הרי בחירתו של ג'ו ביידן ותוכנית האקלים שהציע 4 . את ההצעות אפשר לחלק לשתי קבוצות : כאלה העוסקות בהפחתת העוצמה של קרינת השמש, וכאלה העוסקות בהפחתת ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה . לפירוט ראו 2009 The Royal Society . את ההצעה בדבר הזרקת חלקיקי גופרית העלה לראשונה אבי תפיסת האנתרופוקן פאול קרוצן בשנת ,2006 אך היא עוררה חששות לנזקים סביבתיים ובהם בצורות וגשם חומצי . ראו 2013 Bracmort and Lattanzio .
|
|