|
|
עמוד:11
11 מבוא | חגי בועז עפרי אילני ייחסנו ל"טבע" יכולות, ממדים, מוסר ואפילו פוליטיקה שהוא לא היה יכול לשאת בכלל ( שם, 40 – 41 ) . לאטור מתאר כאן שני יסודות של המחשבה האנתרופוקנית . האחד הוא השבר והקרע מול ההיסטוריה האנושית החברתית והמעבר להיסטוריה מסוג שונה, שאפשר לכנותה היסטוריה גיאולוגית . השני הוא ההנחה שהעולם, או הפלנטה, או כדור הארץ, הם ישות מסדר אחר שמושגים כמו מערכת אקולוגית וטבע רדודים מכדי לתאר אותה . את ההנחה הזאת שואל לאטור מכותבים קודמים שאפשר אולי לכנותם מבשרי האנתרופוקן, ובראשם ג'יימס לאבלוק, שניסח את השערת גאיה הגורסת כי קיימת סינרגיה בין כדור הארץ לשוכניו כך שאפשר לראות את המכלול כיחידה אחת, הלוא היא גאיה, על שמה של אלת האדמה היוונית ( 2000 Lovelock ) . תפיסת כדור הארץ ושוכניו כסוג של סופר-אורגניזם התקבלה בביקורתיות בקרב הקהילה המדעית, אך עצם הרעיון שכדור הארץ הוא מכלול שהשינויים בו תלויים זה בזה התבסס כהנחת מוצא במחשבה האנתרופוקנית . שאלת נקודות האל-חזור, גיאו-הנדסה וטכנולוגיה בעשור השני של המאה העשרים ואחת נדמה שהוויכוח על השינויים האקלימיים בפלנטה עובר שלב . עד אז הוא התגלע בין מכחישי משבר האקלים ובין מי שהביאו ראיות לשינויים המתחוללים, אך במחצית אותו עשור החל הוויכוח הפוליטי להתמקד בשאלה אם המשבר הפיך ומה אפשר לעשות, אם בכלל, כדי למתנו . כך למשל רקס טילרסון, מזכיר המדינה של ארצות הברית בממשלו השמרני של דונלד טראמפ, שהיה קודם לכן נשיא חברת הנפט אקסון — תאגיד המכחיש נמרצות את משבר האקלים — הפסיק להכחיש את המשבר ולצייר את התיאוריות האקלימיות כ"דעה", ותחת זאת החל לטעון שבני אדם יכולים להסתגל למשבר האקלים כפי שהסתגלו בעבר וכי מדובר ב"בעיה הנדסית" ( 2016 Mooney ) . שינוי כיוון זה בקרב מחנה השמרנים הוא דרמטי . הוא מעביר את הדיון מעצם קיומה של שאלת האקלים אל הפתרונות לה . טילרסון מייצג עמדה של אופטימיות טכנולוגית ושמרנות כלכלית . הימין הכלכלי אינו מכחיש את שינוי האקלים אלא מבטא השלמה עימו, מעין דרוויניזם חברתי-אקולוגי : המשבר קיים, אך החזקים ישרדו . עמדה שונה היא זו של פילוסופיית האקומודרניזם ( ecomodernism ) , המציעה שורה של פתרונות טכנולוגיים ( אנרגיות מתחדשות במקום אנרגיה פחמית ) או תחליפים ( מזון מהונדס גנטית ) על מנת להפחית את ההשפעה ההרסנית של האדם על הסביבה בלי לפגוע באידיאולוגיית הצמיחה הניאו-ליברלית . במניפסט שפרסמו אקומודרניסטים בולטים בשנת 2015 הם מציגים את תפיסת "האנתרופוקן הטוב" : "האנתרופוקן הטוב דורש מבני האדם להשתמש ביכולותיהם החברתיות, הכלכליות והטכנולוגיות כדי להיטיב את חיי האנושות, לייצב את האקלים ולהגן על עולם
|
|