הקדמה

עמוד:13

הקדמה  13 המתרקם - אפילו ללא ביסוס אמפירי, אך בהחלט ניכר בנרטיב המקובל - הוא כי חלק בלתי מבוטל מן הלהט"ב הישראליים מתגוררים בה או בסביבותיה . אף ברמה העולמית שמה של תל אביב ידוע : בסקר שבוצע בשנת 2011 זכתה העיר להימנות כ- ( 2012 Best City ) GayCities, , והתיירוּת הלהטב"ית אליה מרשימה ( & Kama Ram, 2020 ) . ייתכן שגם חוסר הידע על ההיסטוריה של להט"ב בקיבוץ הוא חלק מתופעת "הארון השקוף" : יודעים, אך לא רוצים לדבר על כך ובעצם לא רוצים לדעת . למעשה, קיימות כמה התייחסויות קצרות לנושא . למשל, חלמיש ( 2009 ) מתייחסת לסוגיה בביוגרפיה שכתבה על מאיר יערי, ובה היא מעלה את האפשרות שאכן היה לו חיבור ארוטי וזהותי לגברים 4 . כמו כן, ביאלה ( 2020 Biale, ) בספרה האוטוביוגרפי מתארת את בדידותו ואת סבלו של ילד 'שונה' ודחוי בגיל צעיר במסגרת החינוך המשותף של הקיבוץ בשנות החמישים והשישים . יוצאים מן הכלל הם המחקרים שהתפרסמו בתחילת שנות ה- 2000 , המתייחסים לשלושת העשורים האחרונים של המאה העשרים ומשמיעים את קולם של להט"ב בקיבוץ ( ברקאי, 2023 ; ; 2005 Barkai, Ben - Ari, 2001 ; Walzer, 2000 ) . מחקרים אלה מתארים את מציאותם הקשה של להט"ב בקיבוץ, שחיו חיים של בדידות, של פחד ושל העמדת פנים מתמדת עד הרגע שבו יצאו מהארון ו / או עזבו את הקיבוץ או עד שהקיבוץ קיבל אותם . בן-ארי ( 2000 Ben - Ari, ) משמיעה את קולם של הומואים שהתחנכו בשנות השבעים בקיבוץ בעידן הלינה המשותפת והחינוך המשותף וטרום-ההפרטה . אחד הדימויים במחקרה הוא זה של הקיבוץ כ"מוסד טוטאלי" . במונחים גופמניאניים זהו מוסד המפקח 24 שעות ביממה על חבריו . מכאן תחושת הבדידות והסגר שהמרואיינים חשו, בעיקר בשנות התבגרותם בקיבוץ . באופן פרדוקסלי, המרואיינים ציינו שהשירות בצבא ( מוסד טוטאלי בפני עצמו ) שיחרר אותם ממועקה זו . כמו כן, בהמשך, רוב המרואיינים עזבו את הקיבוץ אם משום שנכוו בלהט"בופוביה ואם משום שלא הצליחו לחבר את השתייכותם 4 מאיר יערי ( וולד ) ( 1897 - 1987 ) כיהן כחבר כנסת מטעם מפ"ם והיה מראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת ( מפ"ם ) וממעצבי דרכן האידאולוגית . חברי "הרצליה", הקיבוץ של השומר הצעיר בחיפה בהנהגת מאיר יערי, עלו לקיבוץ מרחביה ב- 1929 . שם חי יערי כל חייו לאחר מכן .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא