|
|
עמוד:9
הקדמה 9 א . "הארון הש קוף" : סוגיות מחקר י ות "הארון השקוף" הוא קטגוריה אנליטית, המופיעה בעיקר בשני העשורים האחרונים במחקרים הדנים במיקומם של להט"ב 2 בקהילות שונות . המשגה זו מאתגרת את הדיכוטומיה המלאכותית, שאין לה בסיס אמפירי ותיאורטי, בין "בתוך הארון" לבין "מחוץ לארון" . תהליך היציאה מהארון הוא ארוך ומתמשך ובעצם מלווה את חייו של להט"ב כמעט בכל רגע נתון ( קמה, 2003 ) , כך שאין מדובר במעשה חד-פעמי המבחין בין שתי תקופות בחייו ובזהותו . משמעותו של "הארון השקוף" היא שזהותם המגדרית ו / או המינית של להט"ב היא בבחינת מעין סוד גלוי בקהילה . דהיינו, הסוד ידוע וגם ידוע שהסוד ידוע, אך על כך לא מדברים . לעיתים מזומנות הארון המטפורי נוכח בחיי הפרט גם אם יצא מן הארון בפני קרוביו ובוודאי אם לאו . משמעות הדבר היא שאין מדברים על "זה", גם אם המידע לגבי זהותו ידוע, ובוודאי כאשר לא בוצעה הצהרה של ממש . סביבתו החברתית של הפרט הלהט"ב מטילה מגבלות ומגדירה גבולות ובה- בעת מתנהלת כאילו המידע על אודותיו בכלל לא קיים . כלומר, האנשים שנחשפו לַסוד עוסקים בתיחום של גבולות הסוד : במפה התקשורתית נותרים אפוא איים של שתיקה והשתקה מרצון של כל השחקנים, במקרה דנן, כל חברי / ות הקיבוץ כולל הפרט עצמו . לשון אחר, הארון שריר וקיים, כאשר המידע זולג ומתפשט וכל המיודעים משתפים פעולה כאילו אינם יודעים מאומה ( ברום, בספר זה ; קמה, 2000 ; Brom, 2021 ; Kuhar, 2016 ; Mizielinska, Sedgwick, 1990 ; Švab & Kuhar, 2014 ; 2022 ) . על כן, במרחב הציבורי, 2 השימוש במונח כפנייה שוויונית ללסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים החל במערב בשנות התשעים של המאה העשרים, על אף מחלוקות בקרב הקהילה בנושא . במהלך השנים, הפך המונח להט"ב לסמל חיובי של הכללה, שסייע באופן ניכר להעברת פרטים משולי החברה לעבר המרכז . המונח - אותו הגה הפעיל החברתי ומנכ"ל המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל, שבי גטניו - נכנס לשפה העברית בתחילת שנות האלפיים . מובן שבפרספקטיבה היסטורית המונח אנכרוניסטי ואף לא שלם . למעשה, פעילים, חוקרים ואנשי רוח מבקשים לשנות את המונח למכליל יותר - להטבפא"ק + , ( לסביות, הומואים, טרנסים, ביסקסואלים, פאנסקסואלים, א-מיניים וקווירים ) - כביטוי להכרה ברב-גוניות ובדינמיות של זהויות מגדריות . יחד עם זאת, כדי להקל על הקריאה בספר זה, אימצנו לרוב את המונח להט"ב .
|
|