|
|
עמוד:12
"ברוסיה היהודים יסבלו מרעב וממחלות", אמר לה מאקוהון, "אבל לא יירו בכם ברחובות רק משום היותכם יהודים" . "זאת תעמולה סובייטית ! " פסקה סבתא . באחד הימים נעלם האורח הרוסי שלנו . לשאלתי השיבו לי שפרצה מלחמה בין הרוסים לגרמנים, ושאדון מאקוהון יצא לחזית . לא ראיתי את הגרמנים שנכנסו למקום הולדתי טלומאץ', כי התגוררנו בפרברי העיר הקטנה . יום אחד צלצל קצין גרמני בפעמון שער הגינה . לוקס, שחובתו הייתה לשמור על הבית, רץ לשער בנביחות ואני לצידו . הקצין הכניס את ידו לכיס, שלף אקדח וירה . לוקס נפל, ואני בכיתי מפחד . סבתא יצאה אל מפתן הבית, זועמת על שקצין בן תרבות הפחיד את הילדה והרג את כלבהּ . לימים נהגה לומר שהוא אפילו לא ביקש סליחה . התברר שהקצין אכן "בן תרבות" . לאחר שהרג את הכלב, הודיע לה ששמה של גברת הרטנשטיין כבבעלת בית מעולה יוצא לפניה, וכי לכן מעתה והלאה עליה לספק למִפקדה מדי יום ביומו לחם טרי, מוצרי חלב, בשר, פירות וירקות . תמורת המוצרים האלה תוכל כל המשפחה להישאר במשק . הוא הלך, ולוקס שכב שם ללא נוע מתבוסס בדמו . סבתא לקחה אותי בוכייה ומבוהלת הביתה, וזה היה הרגע שבו הבנתי שהמלחמה והגרמנים הם דבר איום ונורא . מאז, בכל פעם שראיתי גרמנים, הרגשתי שהמוות שראיתי לראשונה בביתה הנפלא של סבתי מאיים גם עלינו . נסיכת התירס | מירה קרום לדובסקי 12
|
|