|
עמוד:9
9 מב וא כרך, בשנים 1872 עד 1876 . אנחנו אספנו את כתבי היד של תלמידיו, שבעה או שמונה מהם, ביניהם גם של האחים יעקב ויצחק פארדו, והוצאנו מהדורה נוספת, במלאת 150 שנה למותו ( 2015 ) . את פירושו לישעיהו הדפיס שד"ל בעצמו, אך עקב חסרון כיס, הוא הודפס קונטרס ( Fascicolo ) אחרי קונטרס, כאשר בכל פעם שנמכרו מספר מספיק של עותקים, שילם שד"ל להוצאה עבור הקונטרס הבא . כך שהקונטרס השביעי ( והאחרון ) הודפס רק לאחר מותו . ( ראו באריכות, במבוא לישעיהו במהדורה שלנו ) . גם פירושיו לירמיהו, יחזקאל, איוב, משלי וקהלת, הודפסו בעיקר לאחר מותו . גם לגבי שיעוריו במחשבת ישראל המצב איננו שונה מעיקרו : שד"ל לא זכה להוציא לאור בעצמו את "יסודי תורה", האבן הראשה בתפישתו המוסרית והדתית, שבה הוא חזר והדגיש כל הזמן את העמדה שהיהדות כולה עומדת על שני יסודות : יסוד החמלה ויסוד ההשגחה . ובשפתו – "רַחֵם - וּגְמוּל שָׁמַיִם" . דברי הגות אלה, שהוא עצמו כינה "מבחר פרי יגיעי", הודפסו לראשונה ( 1880 ) על ידי אייזיק גראבער בחוברת קטנה . ואז בשנת 1913 , יצא החיבור במהדורה נאה, בוורשה, בכרך הראשון של החיבורים המקובצים של שד"ל, בשם 'מחקרי היהדות' . ומאז, חוזרים ומודפסים הדברים בחלק גדול מהחוברות שאותן הזכרתי קודם . וגם בכתביו הם חוזרים ומודגשים חזור והדגש . אם כך, כיצד השתתף שד"ל בדיונים של חכמי הדור ? כיצד הביע את דעתו בנושאים שעל הפרק ? ראשית, הוא הוציא ספרים, כתובים ברובם בעברית, שהודפסו על ידי בתי הדפוס של המחצית הראשונה של המאה ה- 19 . כ- 30 ספרים, בנושאי היסטוריה, דקדוק עברי, שירה, נוסחי תפילה, ועוד . שנית, הוא שיגר מכתבים ואיגרות בקצב מהיר מאד, לחכמי הדור, וגם נתן אחר כך פומבי למכתבים האלה . ושלישית, הוא פרסם בעיתוני התקופה, מספר רב של מאמרים, הגיגים, וגם התייחסות לנושאים שעל הפרק : הרפורמה, תגליות הארכאולוגיה, חקירות בשפות עתיקות, ואפילו מתימטיקה וגאומטריה . למעלה משלוש מאות מאמרים הוא כתב, בכל כתבי העת של התקופה, ביניהם הידועים והחשובים בזמנו, כמו ביכורי העיתים, המגיד, כרם חמד ואוצר נחמד .
|
יונתן בשיא
|