|
עמוד:13
13 לחיות את החיים אחורנית ( מכתב ) הזה שבו שתי הנשמות מחליפות מקום במושב הנהג . ודרך נוספת לשמור על חיים מהותיים, התואמים את הגרעין, היא להגיב ברגישות בסביבה היומיומית שלנו . עד כמה אנחנו מצליחים בכך - זה פחות חשוב לדעתי, כל עוד אנחנו חיים את החיים מתוך מודעוּת לאותה תחושת דימוי . מודעות זו מעניקה לאדם רגישות אסתטית ואתית ביחס למה שנכון ואמיתי, והיא פועלת כמו גירוסקופ . זה לא אומר שלא נהיה אבודים רוב הזמן בערפל או תקועים במקום או נסחפים בזרם . הגֶניוס מתעתע ; פעמים רבות הוא שומר על שתיקה בדיוק ברגעים שאנחנו זקוקים לו יותר מכול ! לפעמ ים נרא ה כא יל ו ה ג נ יוס מ ר אה א ת עצ מו רק ד ר ך סימ פ ט ו מ י ם ו ה פ ר עו ת, כמע י ן ר פו אה מ ונ עת , ש ומר ע ליך ש לא ת לך ב ד ר ך הלא נכ ונ ה . האם אתה יודע כמה אנשים יוצאי דופן ברחו מבית הספר, נפלטו מבית הספר, שנאו את בית הספר, לא הצליחו להתאים את עצמם לבית הספר ? המקור שעליו אני מסתמך ( Goertzel and Goertzel , Cradles of Eminence ) מזכיר את פרל בק ( Buck ) , איזדורה דאנקן ( Duncan ) , וילה קאת'ר ( Cather ) , סיגריד אונדסט ( Undset ) , סוזן ב' אנתוני ( Anthony ) - ואלו רק אחדות מן הנשים . ויליאם רנדולף הרסט ( Hearst ) ,
|
|