|
עמוד:12
12 ג׳יימס הילמן א ינ ו מ צ טב ר , ו ה ש לב י ם ה מ א ו חרי ם ב ח י י ם א י נ ם מ ו פע מל א ו מ עו דן י ות ר של ג רע י ן ה א ד ם . עץ האלון לא נעשה יותר הוא עצמו אחרי ארבע מאות שנה וברגע שנכרת . הוא תמיד הוא, כמו פיקאסו שבמראה . המוות של קאמי, שהתנגש בעץ בשוליו של כביש מהיר בצרפת, תואם את דימוי ה ז ר שלו, את האבסורד האקזיסטנציאלי, את המ עשה הס ת מי ( l’acte gratuit ) , את הטענה שלו בדבר היותה של ההתאבדות השאלה המהותית היחידה בחיים . כל אחד מהאירועים והמחשבות והרעיונות האלה משקף את המלאך שלו . וכך המשימה בחיים היא בעצם לדאוג שמה שקורה בהם יהיה בתואם עם הדימוי, או מה שפעם תיארו במילים "להיות מודרך על ידי הַגֶּנְיוּס שלך" ( או הדיימון או המלאך ) . הקתולים מבקשים לזכות בסוף חייהם במחילה, כדי שהנשמה החופשית או נשמת המוות, המהות של האדם, תוכל להשתחרר מכל אותן נסיבות ביוגרפיות הקרויות חטאים, המוֹנעות את אלמותיות הנשמה וכובלות אותה אל נטייתה האנושית לטעות . דרך נוספת לחיות את חיינו בתואם עם המלאך היא לשהות בזמן הזה שבו אנחנו שבים מדי בוקר מנשמת החלום ומנסים להסתגל לעולם הערוּת, הרגע
|
|