|
|
עמוד:10
10 ג׳יימס הילמן המופיעה במראה אחת את עברו, ובזו שבמראה השנייה את עתידו . . . הם אינם קולטים שכולם אותו דימוי" . והוא ממשיך : "אני נדהם מהאופן המשובש שבו אנשים משתמשים במילה הת פ תח ו ת : אני לא מתפתח ; אני הווה" . 5 האם אתה קולט שכאשר הוא מדבר כאן על מי שהוא, הוא מדבר על עצמו בתו ר דימ וי ? "אני דימוי", הוא אומר . לזו כוונתי ב"בלוט", ולכן אני מסתמך על אמנים כפיקאסו וּואלאס סטיבנס, ולא על פסיכולוגים, שיבטאו זאת עבורי . שכן הם מבינים שהם קודם כול דמיון ורק אחר כך ביוגרפיה . בשיר שכותרתו "מובנם הפשוט של הדברים" סטיבנס אומר שאיננו יכולים לחרוג מעבר לדמיון : "גַּם הֶעְדֵּר הַדִּמְיוֹן / צָרִיךְשֶׁיְּהֵא מְדֻמְיָן" . 6 חייך הם אפוא פעילות בלתי פוסקת של דמיון ; אתה מדמיין ובכך יוצר את קיומך, ואפשר לומר : יש דימוי שללא הרף מעצב את עצמו ומתגשם בדמותו של עץ האלון שנחשב בעיניך למציאות שלך . במקרה של פיקאסו "הצייר הצעיר" היה שם תמיד, הוא 5 I don’t develop, I am ובמקור בספרדית : Yo no evoluciono, yo soy . 6 מתוך “מובנם הפשוט של הדברים”, בתוך : האיש עם הגיטרה הכחולה ושירים אחרים , ואלאס סטיבנס, מאנגלית : טובה רוזן מוקד, הוצאת כתר, 1985 .
|
|