|
|
עמוד:11
11 פתח דבר הקריין ברוממה והנהג של אגד . היא גם הפנסיה של ההורים . היום אנו מבינים שבסוף המאה ה - 20 התרחשה בעולם מהפכה שאינה נופלת בדרמטיות שלה מן המהפכות הגדולות של העידן המודרני . כמעט לא נערפו בה ראשים, אבל היא המסה את העולם שקדם לה ויצרה אדם חדש - או סוגים שונים של אנשים חדשים . השינוי של המבנה החברתי לא היה הטרנספורמציה הגורלית ביותר שהתרחשה באותה תקופה . הקרקע שעליה חיִינו נשמטה במובן הפיזי והמוחשי ביותר . הורי עוד נולדו בעידן ההולוקן - עידן גאולוגי שהחל לפני עשרות אלפי שנים והסתיים, לפי ההגדרה המקובלת, ב - 1945 . בני הדור הנוכחי, לעומת זאת, שייכים לגמרי לעידן האנתרופוקן - העידן שבו התגלגל המין האנושי לכדי כוח פלנטרי ושינה עד ללא הכר את מחזורי הטבע בפלנטה . הטבע חדל להתקיים כרקע יציב לפעילות האדם . כדור הארץ מתנהג כיום באופן שאין לו מקבילה בהיסטוריה האנושית המוכרת . ועם זאת, מתוך הרגל אנו נוטים לחשוב כמו בעידן הקודם, עידן ההולוקן . ממש באותה שנה שבה נולדתי התייבש האגן הדרומי של ים המלח באופן סופי, ונעלם בפועל מהנוף . הוא הפך לאתר תעשייה עם בריכות אידוי, המנותק מהגוף המתכרסם של הימה . אף על פי כן, ההתייבשות הזאת נודעה לי רק בגיל מאוחר . זאת מכיוון שלאורך כל חיי המשיך ים המלח להופיע בצורתו האיקונית, העל – זמנית, במפות שאנשים ציירו . כל מפה של ישראל כללה את מקווה המים הזה, על אגנו הצפוני הגדול ואגנו הדרומי הקטן, ולשון יבשה פולשת אל תוכם - מעין דמות איש שמנמן העומד על ראשו הפחוס . במפה המנטלית, ים המלח לא השתנה . מפת ים המלח היא אלגוריה מוצלחת למפה המנטלית שהתוקף שלה פג אך על בסיסה מתקיימים דיונים רבים בתקופתנו . למרבה הצער, הדיון
|
|