הסיירות כתופעה

עמוד:14

14 הסיירים במכוניות, בסביבה הקרובה של הישוב . בישובים החקלאיים ביצעו הנוטרים גם תצפיות וסיורים לאבטח העובדים בשדות . בהמשך של המאורעות, עם תחילת "היציאה אל מחוץ לגדר" והקמת הפו"ש ) פלוגות השדה ( אנו מבחינים גם באלמנט הסיור, אף שלרוב לא הוגדר ככזה . תנועה ותצפית ביום לשם הבטחה, תנועה בלילה בחיפוש אחר אויב או הצבת מארבים, עם או בלי היתקלות, היו למעשה סיורים לכל דבר, אף שלא כונו כך . מה שאיפיין סיורים אלה היתה צמידותם המוחלטת לפעולות לחימה או הבטחה מתוכננות . פלגות הלילה ) . s . n . s ( בפיקודו של "הידיד" אורד וינגייט הגדילו בהרבה את רדיוס הפעולה בהשוואה לפו"ש, אך עדיין הסיור נשאר חלק אורגני של היציאה להתקפה או למארב . מעמדן החוקי של פלגות הלילה הקל כמובן בהרבה על פעילותן . אין ספק שפעילותן של פלגות הלילה שימשה גירוי לפיתוח החשיבה על פעולות לעומק שטח האויב, פעולות אשר קשה מאוד להצליח בהן ללא סיורים מוקדמים של השטחים והדרכים אליהם . מספר דן רם, איש חניתה, טייל ותיק ומנוסה, יודע ערבית אשר פעל גם בסוריה ובעיראק, ולימים קצין מודיעין של פיקוד מרכז : " . . . בסיירות אני חייב לראות איזו נקודת מפנה, הלא היא תרומתו של אורד צ'רלס וינגייט, עוד לפני פלגות הלילה, כשהגיע לחניתה לאחר שהיה בטירת צבי . הוא התחיל להסתובב פה כדמות תמהונית, מהלך לבדו בהרים עם 'איזו חתיכת נייר' . . . היתה זו היכרותנו הראשונה עם המפה הטופוגרפית . . . יצאנו אתו לפעולה בכפר ג'ורדיה שסויר קודם על ידו לבדו . אז הבנו את חשיבותו של הסיור המוקדם . . . " מספר חיימק'ה לבקוב, איש יבנאל מראשוני פלגות הלילה המיוחדות ) . s . n . s ( שסיים את שירותו בצה"ל כסא"ל בחיל המודיעין : " . . . אני, חיימק'ה לבקוב נולדתי ביבנאל ב­ 1916 . בהיותי בן שנתיים ומחצה לנתי עם האמהות במתבן של מרחביה כי היתה התקפה ערבית על המושבה . כל המושבה כללה אז חמישה בתים . לילה זה זכור לי היטב בשל . . . הפרעושים . " . . . המאורעות הראשונים הזכורים לי היטב הם מאורעות תרפ"ט ) 1929 ( ביבנאל . היינו אז כבר בגיל בר­מצווה ועזרנו לאבותינו לשמור, הכיצד ? המאורעות פרצו בעונת הקציר והאיכרים עבדו כל היום קשה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא