|
|
עמוד:7
פתח דבר כרך זה עוסק בתולדות ארץ ישראל במאה התשע עשרה , הנמשכת מבחינה היסטורית מעבר לגבולות המאה , עד . 1917 מנקודת ראותה של ההיסטוריה של ארץ ישראל יש הרואים את ראשיתה של התקופה הנסקרת בשנת , 1799 שנת מסעו של חיל המשלוח של נפוליאון , אך אירוע זה לא השאיר כמעט את רישומו בתולדות הארץ . אחרים רואים את ראשיתה של התקופה בשנת , 1804 שנת מותו של ג'זאר פאשא שליט עכו , האיש שעצר את חיל המשלוח הצרפתי לפני חומות העיר . ואילו המאחרים רואים את פתיחת התקופה החדשה בתולדות הארץ בכיבושה בידי אבךאהים פאשא . ( 1840 — 1831 ) בעשור השנים של השלטון המצרי חלו בארץ תמורות חשובות , שלא נמחו עם הךסטוראציה העות'מאנית ופתחו פתח לתהליכים רבים שהתרחשו בארץ במשך המאה התשע עשרה כולה . מנקודת הראות של תולדות היישוב היהודי בארץ יש הרואים את תחילת התקופה בשנת , 1777 שנת "עליית החסידים" וראשית גיבושו של " היישוב הישן . " סיומה של התקופה חל עם כיבוש הארץ על ידי בריטניה , כיבוש שבו הגיעו לקצן ארבע מאות שנות שלטון עות'מאני בה . תקופת מפנה רבת פנים זו — רגלה האחת נעוצה עדיין בעברה הימי ביניימי של הארץ ורגלה האחרת ניצבת על מפתנה של העת החדשה . לראשונה מאז תקופת מסעי הצלב התרחש שוב על אדמת ארץ ישראל מפגש אינטנסיבי בין מערב למזרח . תקופה זו משופעת בחומר תיעודי והיסטורי עשיר מסוגים שונים ; ההיסטוריוגראפיה היהודית ציונית והנוצרית הקדישו לה ( מסיבות שונות , לעתים נוגדות ולעתים חופפות ) מקום רב והרבו להתעניין בה . היא היתה לתקופה שיש אליה מעין נהייה רומאנטית נוסטאלגית , והספרות שנכתבה בה הפכה יעד לאספנים ולחובבי מזכרות . במסגרת התקופה הזאת התרחשו תופעות רבות חשיבות , שחשיבותן פחתה והלכה בסיומה ו התחרות בין המעצמות , למשל , הגיעה לסיומה עם הכיבוש הבריטי , והנוכחות הנוצרית על כיתותיה השונות , שכה בלטה בה במאה התשע עשרה , הפכה לגורם שולי בתקופת המאנדאט . העימות בין "היישוב הישן" ל"יישוב החדש" בחברה היהודית הוכרע בתקופת מלחמת העולם הראשונה . עם זאת היו מגמות שנראו שוליות או משניות במסגרת התקופה , ואילו בסיומה היו לתופעות מרכזיות בתולדות ארץ ישראל . כזהו למשל המאבק הלאומי והמדיני בין התנועה הציונית ובין הערבים על ארץ ישראל , ובמישור אחר לגמרי — מקומה המרכזי של תנועת העבודה הארץ ישראלית בעיצוב דמות החברה הלאומית היהודית בארץ ישראל . הפרספקטיבה ההיסטורית היא שהכתיבה את הפרופורציות בכרך זה , המתאר תקופה שבה התחלות רבות של יחידים וקבוצות ומעשי
|
|