|
|
עמוד:9
9 חלון פתוח האנשים שחוו מחשבות אובדניות, ואף רוב אלו שניסו להתאבד - יחיו . רובם יחלצו מהמשבר האובדני ולא יוסיפו לנסות לפגוע בעצמם, וחלקם אף יחוו שחרור מהמחשבות והרגשות האובדניים ויהיו מסופקים בחייהם . תופעה זו של החלמה מנטייה אובדנית מצויה הרחק ממוקד העניין המחקרי, אף על פי שחשיבותה של הבנת תהליך ההחלמה אינה פחותה מהבנת האובדנות עצמה . מטרתו של ספר זה היא להבין, לצד האובדנות והאופן שבו היא מתהווה, את הדרך מאובדנות אל החלמה . החוויה האובדנית והנתיבים אליה אינם ברורים די הצורך, וההחלמה ממנה עוד פחות . מה בכל זאת ידוע על אובדנות ? העניין המחקרי הרב בתופעת האובדנות נובע ראשית כל מהחשיבות הראשונה במעלה של הצלת נפשות . לאורך השנים נערך מחקר אקדמי רחב-היקף בתחום, אולם גם הידע המצטבר שהניב אינו מסביר בצורה נהירה מה גורם לאנשים להתאבד - הן מפאת הקושי הטמון בחקר האובדנות, והן משום טיבו של המחקר האקדמי . מרבית המחקר האקדמי בתחום האובדנות עוסק באיתור גורמי 4 סיכון לאובדנות והערכתם, וכן בהערכת גורמי חוסן ביחס אליה . זהו מחקר שנערך בשיטות כמותניות ונמדד בכלים סטטיסטיים, ובוחן את הקשר בין מאפיינים שונים - משתנים דמוגרפיים, תכונות או נסיבות חיים - לבין אובדנות . מאפיינים שנמצאו באוכלוסיית המתאבדים בשיעורים גבוהים יותר משנמצאו באוכלוסייה הכללית מאותרים כגורמי סיכון, ומשתנים שהופעתם נדירה בקרב אובדניים נחשבים לגורמי חוסן . כך, למשל, רקע של מחלות נפש שונות, ובעיקר הפרעות מצב רוח כגון דיכאון והפרעה דו קוטבית, אותר כגורם סיכון לאובדנות . זאת משום שבקרב המאובחנים בהפרעות 4 . Rogers , J . R . ) 2001 ( . Theoretical grounding : the ‘ missing link ’ in suicide research . Journal of Counselling & Development , 79, 1625 .
|
|