|
|
עמוד:15
שירות צ באי ושירות חלופי בר אי עקרון ה שוויון 5 1 קיצור משך שירות החובה, הגדלת תמריצים כלכליים למסלולי שירות שונים, והסדרי פטור מיוחדים בשל תרומה יוצאת דופן לחברה . מרכז הכובד של סקירה זו אינו הבעיות המעשיות הנלוות למסלולים למיניהם, אלא הערכת הבעיות הנורמטיביות הטמונות בהם בגין היחס הדיפרנציאלי כלפי אוכלוסיות שונות לפי הדין הנוהג בישראל, כפי שיושם עד כה בפסיקה . פרק ג מציג מבט השוואתי על דרכי ההתמודדות של מדינות אחרות שיש בהן חובת גיוס עם האתגר הנורמטיבי הנובע מהחלת עקרון השוויון על סוגיית הגיוס . הפרק בוחן בעיקר מהי ההשלכה של העיקרון על אופן עיצובם של המסלולים החלופיים לשירות הצבאי, במשתנים כמו משך השירות, אופי השירות והקריטריונים לכניסה למסלולים למיניהם . הסיכום מציע אמות מידה נורמטיביות שלאורן יש לקדם רפורמות בתחום הגיוס לצבא ולמסלולי שירות חלופיים, לרבות התנאים ליצירת הסדר פטור מגיוס, אופן צמצום אי-השוויון בגיוס, ההתחשבות בשונות רלוונטית ושאלת המתח בין שוויון ברמת הפרט לשוויון ברמת הקבוצה . המחקר הזה מתמקד בשאלת השוויון בחובה לשרת בצבא ( או במסלול חלופי ) , ואינו עוסק, אלא בשולי הדברים, בסוגיות חשובות אחרות הקשורות לשוויון, כגון שירות נשים בצבא, הסללה חברתית בעקבות מדיניות כוח האדם של הצבא, והאפשרות להצדיק פטורים מסוימים מהצבא בהיותם סוג של העדפה מתקנת . הצעה לסדר זו רלוונטית במיוחד לנוכח האירועים שהתרחשו בשנה הראשונה לכהונת ממשלת ישראל ה- ,37 המעצבים את נקודות המוצא לדיון מחודש במודל השירות הקיים . זמן קצר לאחר שהושבעה ממשלה זו הכריז שר המשפטים יריב לוין על "רפורמה משפטית" שכללה שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט הישראלית . בעקבות הכרזה זו התעוררה בישראל תנועת מחאה נרחבת שקראה למדינה ליצור חוזה חברתי חדש ושוויוני יותר בין חלקי האוכלוסייה . במסגרת זו, ועל רקע עמדת הממשלה ה- 37 בעניין הפטור מגיוס, הובילו כמה התארגנויות, דוגמת "אחים לנשק", פעילות אזרחית ומשפטית לקידום הגיוס של תלמידי הישיבות החרדים . עם זאת, האירוע המשמעותי ביותר שהתרחש בשנה הראשונה
|
|