|
|
עמוד:14
ה צעה לסדר 1454 אפשר וצריך לבצע בהסדרי הגיוס לצבא ולשירות החלופי בישראל כדי להגביר את התאמתם לעקרון השוויון, כדי שיהיה אפשר לראות בהם הסדרים צודקים והוגנים, ובכך יחוזקו סיכוייהם לזכות בלגיטימציה ציבורית ומשפטית . מחקר זה אינו עוסק בשאלת ״השוויון בנטל״ רק מנקודת המבט של חובת הגיוס עצמו, אלא בוחן בתמציתיות גם את סוגיית השירות החלופי של האוכלוסיות שאינן משרתות כיום . הרחבת הדיון נדרשת גם מבחינה מעשית — שכן, כאמור, אין היתכנות ממשית לגיוס כל בני ובנות ה- 18 בישראל לשירות חובה, ואין לצבא עצמו עניין בכך, וגם מבחינה עקרונית — עקרון השוויון מצדיק יחס שונה לשונים, וברור כי לא כל צעיר וצעירה מתאימים לשירות צבאי ( למשל, סרבני מצפון ) . אכן, מדינות שיש בהן חובת גיוס לצבא כוללות בצד מסלול השירות הצבאי מסלולים של שירות חלופי ( המכונים לעיתים שירות לאומי או שירות אזרחי ) . בחלק מהמדינות אפשר למצוא גם הסדרים מיוחדים שנועדו להתאים בין חובת השירות לבין עקרון השוויון לכלל צורכי המדינה, לרבות שימוש בהגרלות ומתן פטור למועמדים לגיוס שבחרו במסלולים מקצועיים חשובים לחברה או לכלכלת המדינה . עם זאת, יש לציין כי הפסיקה הנסקרת במחקר זה מתמקדת בהיבט אחד מסוים של מימוש עיקרון השוויון — השוויון בנטל בין גברים יהודים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים . פרק א מציג את מודל הגיוס הקיים בישראל, ואת המתח הממושך בינו לבין עקרון השוויון, כפי שהוא בא לידי ביטוי בפסיקות בית המשפט ובדיונים בכנסת בגלגולים השונים של ההסדר . 2 הטענה המרכזית שהפרק מנסה לבסס היא שהפערים בין המודלים שנוסו בעבר ואופן יישומם, מחד גיסא, לבין עקרון השוויון, מאידך גיסא, היו גורם חשוב שתרם לביקורת עליהם ולחוסר היציבות המשפטית והביא לכישלונם של המודלים האלה . פרק ב בוחן את ההצעות בדבר מודל הגיוס העתידי המונחות כיום על שולחנם של מקבלי ההחלטות, לרבות פיתוח מסלולים חלופיים לשירות הצבאי המלא, 2 לדיון במעמד עקרון השוויון במשפט הישראלי, ראו יובל שני חוק – יסוד : שוויון ) הצעה לסדר ,37 המכון הישראלי לדמוקרטיה 2020 ( .
|
|