|
|
עמוד:9
שירות צ באי ושירות חלופי בר אי עקרון ה שוויון 9 שתי הקבוצות . אם כי תפיסה זו כמובן אינה מצדיקה פטור גורף או כמעט מוחלט מגיוס של קבוצה מסוימת . וכן, רוב שופטי בג"ץ לא תמכו בגישה שיש להכיר בחרדים כקבוצת מיעוט הזכאית להעדפה מתקנת . שנית, מצאנו כי אף שלא פורסמו כל פרטיו של הסדר גיוס החרדים החדש של הממשלה ה- ,37 נראה שההסדר הזה לא יעמוד במבחנים שקבע בג"ץ אם קביעת יעדי הגיוס תיעשה בהחלטת ממשלה ותתבסס על יעדי גיוס נמוכים, וכן אם המתווה לא יציג תנועה בקצב מהיר דיו לעבר צמצום אי-השוויון בנטל ( כולל תמריצים שליליים שיעילותם צפויה להיות גבוהה יותר מתמריצים חיוביים בלבד ) . יתרה מזו, ניסיונות להעלות את גיל הפטור פוגעות דווקא בתכליות חוקי הגיוס, במיוחד בעידוד שילוב חרדים בשוק התעסוקה . הורדת גיל הפטור היא צעד חיובי בכיוון הנכון, לצד צעדים נוספים הנדרשים כדי לקדם את שילובם של בני החברה החרדית בשוק העבודה . עם זאת, יש לזכור כי מדובר בתכלית משנית של חוקי הגיוס, וכי יש חשיבות רבה בהגשמת התכלית העיקרית של חוקי הגיוס — צמצום הפגיעה בשוויון . לעומת זאת, אפשר להעריך שסיכויי הסדרי הגיוס של האופוזיציה בכנסת הנוכחית לעמוד במבחנים שקבע בג"ץ גבוהים בהרבה מסיכוייו של המתווה המתגבש של הממשלה, משום שהם בנויים על יעדים הקבועים בחקיקה, מציגים התקדמות מדורגת ומחויבת להגעה ליעד של שוויון בנטל, כוללים תמריצים שליליים ומטפלים גם בתכלית השילוב בשוק העבודה . שלישית, מצאנו כי הדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל, ואף ניכרת מגמה לצמצום מתן פטור מלא משירות בצבא במדינות שיש בהן חובת שירות . למשל, פטור משירות שניתן בעבר בפינלנד לקבוצה דתית קטנה יחסית מהזרם הנוצרי הוגדר בלתי שוויוני בהחלטה שיפוטית במדינה, ומאז פינלנד מתייחסת לכל הזרמים הדתיים לצורך הגיוס לצבא יחס שווה . הפטורים הניתנים במדינות שיש בהן חובת שירות צבאי מתבססים בעיקרם על סיבות רפואיות, משפטיות או משפחתיות-רווחתיות . בחלק ניכר מהמקרים הצדקות אלו אינן מובילות לפטור מלא מחובת שירות, אלא מפנות את מקבל הפטור לשירות חלופי — הנוטה להיות ארוך יותר משירות צבאי . למעשה, מצאנו כי אף שמדינות אחדות מצדיקות חריגה מעקרון השוויון בנטל כאשר מדובר במיעוט אתני מסוים, לדוגמה הקבוצה
|
|