|
|
עמוד:8
הטכנולוגית אפשרה לשבור גבולות של מקום ושל זמן והרחיבה מאוד את התנאים ואת סביבות הלמידה שבהם ניתן היה ללמוד . לצד היתרונות המלהיבים של שילוב הטכנולוגיה בהוראה עלו חסמים משמעותיים אשר מנעו מאוכלוסיות של מורים לשלבה בהוראה שלהם . חסם מרכזי נובע מהתפיסה של ההוראה המקוונת כקרה ומנוכרת . תפיסה זו גורסת שהטכנולוגיה מפקיעה מן ההוראה את אחד הנכסים החשובים והחיוניים שלה : המפגש הבלתי אמצעי בין המשתתפים בתהליך הלמידה - - הוראה . חסם נוסף שמגביל את ההיקף של שילוב הטכנולוגיה בהוראה הוא החשש מפני שליטה לא מספיקה ברזי הטכנולוגיה, תופעה המוכרת בכינוי "טכנו - - פוביה" . חסמים אלה הרתיעו מרצים רבים מלהוביל קורסים מקוונים, המתנהלים באופן מלא באמצעות אתר באינטרנט, גם כאשר קורסים כאלה שולבו כחלק ממערך ההוראה במכללות ובמוסדות אחרים להוראה . מגפת הקורונה קטעה באבחה אחת את ההתלבטויות בנוגע לשילוב טכנולוגיה בהוראה . לנוכח סגירתם הפיזית של כל מוסדות החינוך והאקדמיה, הדרך היחידה להמשיך ללמד הייתה הוראה מרחוק בסביבה מקוונת . במצב זה, גם מרצים שנרתעו מכך עד אז, נאלצו "להתקוון" ולהתאים באופן מיידי את אסטרטגיות ההוראה שלהם לסביבה טכנולוגית . חלק מהמרצים יישמו כבר לפני הקורונה שיטות הוראה מבוססות טכנולוגיה, אך במציאות שנכפתה עליהם הם הוגבלו אך ורק לשיטות אלה . כמאמרו של אפלטון - "הצורך הוא אבי ההמצאה" - המפגש בין המרצים לבין הסביבה הטכנולוגית הניב מאגר מגוון של רעיונות, פרקטיקות של הוראה, תרגילים, מטלות, קשר עם הלומדים ותובנות פדגוגיות . המטען המקצועי הזה לא התנדף עם סיומה של תקופת הקורונה והמשיך לשמש כמקור השראה לתכנון וליישום ההוראה . יתרה מזאת, ההתלהבות והסקרנות של המרצים מההתנסות דרבנה חלק מהם לבחון אותה בעיניים מחקריות . סמדר בר - טל | יצחק גילת 8
|
|