על הדגל

עמוד:14

14 �� ��� �� �� � לאופן שבו בוחרים סמל ) אישי או קבוצתי ( כאובייקט ייצוגי יש שורשים סוציולוגיים – היסטוריים אוניברסליים , וניתן למצוא אותו בכל תרבויות העולם . סיפורם של סמלים מסוג זה החל עם הטוֹטמים השבטיים והתבטא בקביעת סימניהם המקובלים שייצגו גיבורים היסטוריים ואגדתיים , על מטבעות זהב וכסף , בחותמות הנשק וכו ' . ההיסטוריון הרומי טקיטוס תיאר את השבטים הגרמניים , שלצורכי זיהוי בקרב צבעו את מגיניהם , במקום לצבוע את פניהם ואת גופם . הנשר היה לסמלו של הלגיון הרומי וגם סמלה של האימפריה הרומית . דגלים שימשו את המצביאים ואת הלוחמים בשטח למטרת התמצאות וזיהוי , אך גם להפגנת נוכחות וכוח . הספרות ההלניסטית הותירה מספר עדויות על שימוש בדגלים אצל עמים יווניים ובקרב שכניהם במזרח התיכון . ערי המדינה היווניות השתמשו בציורי חיות או בדמויותיהן : אתונה אימצה לעצמה ינשוף , וקורינתוס , סוס דוהר ; ה " ברברים " כפי שכונו העמים שלא דיברו יוונית על ידי היוונים , ובמקרה הזה הכוונה לעמי אסיה , העדיפו ציפורים דורסות . עם זאת , סביב שנת 100 לפני הספירה עיצב הקיסר טריאנוס לראשונה דגל בסגנון הקרוב יותר לזה שמוכר לנו כיום , על פי רעיון שאותו שאל מהפרתים ומהדקים שנגדם נלחם . על הדגל שעיצב טריאנוס הופיע דרקון על רקע בדים צבועים והוא הונף במהלך הקרב , בתהלוכות ניצחון ובחגים . אחריו החרו החזיקו כל 2 לגיונות רומי , שהצטיידו בדגלים משלהם . הדגלים , שהופיעו לראשונה בעת העתיקה עברו מאז התפתחויות רבות , וכיום הם נפוצים כמעט בכל תחומי החיים . השימוש בדגלים אינו רק נחלתם של צבאות וגנרלים , אלא גם של מדינאים ודיפלומטים , של פוליטיקאים ושל הוגי דעות ואנשי רוח למיניהם , של מורים ומחנכים , של ספורטאים , וכן של סוחרים , אנשי מכירות , מעצבים , תעשיינים , חברי תנועות ואיגודים ואף של תנועות מחאה , ולהבדיל , של טרוריסטים ועבריינים . בנוסף לתפקידיהם המוכרים בהסמלה צבאית ופוליטית , הם מעבירים מסרים דתיים , מגדריים , חברתיים או אחרים , וחברות , תאגידים , מוסדות , ערים או חברות בינלאומיות משתמשים לעתים קרובות בדגלים כאמצעי פרסום . החוקרים שעוסקים בנושא , מגלים שהוא מורכב מתחומים רבים : לצד עיצוב גרפי שמציג את הערכים האסתטיים 4 להתפתחויות 3 הוא קשור גם למהלכים היסטוריים , שמהם הוא שואב ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא