|
|
עמוד:12
12 רישומי פחם רגל פחמנית אינדיווידואלית באתרי האינטרנט שלהן, במטרה להסיט את האחריות למשבר אל הפרט ולמנוע את הרגולציה הממשלתית הדרושה . בפועל, ההתמקדות בבחירות אישיות, בדפוסי תזונה או תנועה, פוטרת מאחריות את האחראים האמיתיים והמזהמים הכבדים . חברות אחדות אף עברו לאחרונה מיתוג מחדש כ״חברות אנרגיה״, שלצד הנפט שהן ממשיכות להזרים בשצף מהבארות הן משקיעות גם באנרגיות מתחדשות ובטכנולוגיות ירוקות, ואת אלה הן מבקשות לאמץ בהדרגה, עקב בצד אגודל . פרנסי החברות של דלקי המאובנים, ורבים אחרים המעוניינים לשמר את צורת החיים הקיימת — אף שזו בעליל אינה בת קיימא — טוענים שהדרך הטובה ביותר למתן את המשבר ( על היחלצות מלאה ממנו איש אינו מדבר עוד ) היא לקדם “מעברי אנרגיה״, דהיינו להחליף את הדלקים המזהמים במקורות אנרגיה מתחדשים . גישת המכחישנים כלפי המדע התעדכנה עם הממצאים, אבל הנרטיב ההיסטורי שלהם נותר בעינו : אם החלפנו מקורות אנרגיה בעבר, הם שואלים, מדוע לא נעשה זאת שוב ? ההנחה בדבר היתכנותם של מעברי אנרגיה אינה נחלתם הבלעדית של כוחות אופל חורשי רע וגופים תאגידיים מכחישי מדע . גם רוב המדענים המניחים שמיתון משבר האקלים עודנו אפשרי סבורים שהדבר יקרה רק באמצעות דה-קרבוניזציה, כלומר הפחתת פליטות גזי החממה וסילוק הפחמן ממערכת האנרגיה העולמית . רבים מהם מאמינים שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לקדם מעברי אנרגיה . אולם לפני שמדברים על דה-קרבוניזציה, מדהים להיווכח שעד לאחרונה כלל לא היה בידינו מחקר היסטורי מקיף של הקרבוניזציה עצמה — תיעוד של התפשטות השימוש בדלקי מאובנים במבט גלובלי . ללא דיון היסטורי כזה, מכחישי המשבר ומי שמבקשים להתמודד איתו נמצאים באותה הסירה . ספר זה, המבוסס על מחקר מקיף שערכתי ואשר התפרסם בשנת 2020 בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה תחת הכותרת Powering Empire : How Coal Made the Middle East and Sparked Global Carbonization , נועד למלא את החלל . לנוכח תהליך ההתחממות הגלובלית, שאינו מכיר בגבולות לאומיים ומחבר בין מקומות, תחומי חיים ודיסציפלינות, חשוב לשדד גם את הכתיבה ההיסטורית שלנו ולאמץ צורות חדשות של מבע וניתוח שיתחקו אחר התהליך במלוא מורכבותו ויסייעו לנו למצוא מסלולים צדדיים ונסתרים אל עולם דל פליטות .
|
|