|
|
עמוד:10
10 האפשרות למפגש פורה בין הזהויות ; הוא הניח מפגש זה כדבר מובן מאליו . יעקב צנוע הוא מופת של אינטלקטואל יהודי-לבנטיני, זה הנטוע בתרבות הערבית ובו בזמן מתכתב עם התרבות האירופית על מופעיה השונים ופועל בתוכה . קריאה בכתביו היצירתיים והאינטלקטואליים, וכן בכתביהם של האינטלקטואלים האחרים שפעלו בהשראתו, מציגה בפני הקוראים, כותב יונה, אפשרויות קיום הנראות בעיניים עכשוויות היפותטיות ודמיוניות לחלוטין, מעין פנטזיה משוללת כל היתכנות ואפשרות למימוש . אך אפשר שההתפתחויות הפוליטיות האחרונות באזורנו נושאות בחובן, במעין פיתול אירוני של ההיסטוריה, אפשרות לממש את הפנטזיה, ולו באופן טנטטיבי וחלקי . דבורה סטאר ( Starr ) דנה במאמרה "התחזות ופרפורמנס של מדומיינים לאומיים : אתיקה, אסתטיקה וזהויות לבנטיניות בקולנוע המצרי" בפסיפס האתני-דתי של לאומים ותרבויות, ברבגוניות האנושית ובקוסמופוליטיות במצרים במחצית הראשונה של המאה העשרים, ובביטויָם של אלה בקולנוע המצרי . לחלופין, אפשר לומר שסטאר דנה בהיבטים הלבנטיניים של תעשיית הקולנוע המצרית כמיזם מקומי המשקף אידיאל לבנטיני פלורליסטי . הסרטים המצריים, כך עולה מתוך מחקרה, עוסקים באתיקה הלבנטינית של הדו-קיום ובזהות הנזילה והדינמית של הפרופיל הלבנטיני . אך יותר מכך, הסרטים משתמשים במבע הקולנועי ובאמצעים הקולנועיים כדי לבנות מה שהכותבת מכנה "אסתטיקה לבנטינית" . המאמר מתמקד בהפקות קולנועיות של במאים ידועי שם במצרים בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים, בהם במאי הקולנוע היהודי-מצרי מאלכסנדריה טוגו מזרחי ( توجو مزراحي , 1901 – 1986 ) . מזרחי, שהיה בעל נתינות איטלקית, למד קולנוע באירופה ויישם את ידיעותיו במצרים, שם הוא הקים אולפן קולנוע וחברת ההפקות . אלה היו פוריים במיוחד בשנים 1931 – 1946 . ב"אולפני טוגו מזרחי" הופקו שלושים ושישה סרטים, מהם ביים מזרחי עצמו שלושים ושלושה . הסופר, המחזאי ואיש התיאטרון והקולנוע יצחק גורמזאנו גורן, שנולד באלכסנדריה ב- 1941 ועלה לישראל כשמלאו לו עשר, הספיק לחוות כילד את הוויית החיים הלבנטיניים באלכסנדריה הקוסמופוליטית, הרב-תרבותית ליאת ארלט סידס וקציעה עלון
|
|