|
|
עמוד:13
מפולין עד יפו | 13 "קובה" התמיד בפעילותו בקן . בגיל ארבע-עשרה נשבע אמונים לתנועה ובהמשך ערך את העלון הראשון של הקן . כעבור זמן היה למדריך ולראש הקן, שמנה 140 חניכים – 45 מהם בשכבת הבוגרים . הקן היה מורכב ברובו מהנוער הלומד של שתי הגימנסיות בעיירה : "עם הספר" העברית, והגימנסיה הממשלתית - קתולית על שם דוֹמבּרוֹבסקי, שבה למד . במאמרו הראשון בעיתונות התנועתית ( "לא אומר לכם מלים חדשות", אפריל 1924 ) דרבן והמריץ את חבריו המדריכים : זאת לאחר שנוכח, כדבריו, שאין הוא רואה בעיניהם את "הברק הנפלא של האמת", וכי הם הולכים בדרכי ראשונים ואינם מסוגלים לחדש . "אני קורא לכם, אחים, 8 למעשה החדש . אני יודע : יש בתוככם ניצוץ קדוש . הפכו ללהבה את הניצוץ" . יחסה של משפחתו לפעילותו בתנועה היה אוהד : אביו, ששימש כיושב הראש של הוועד הציוני המקומי ו"עמד במרכז הפעילות הציונית בעיירה", היה גם יושב ראש "הפטרונאט" – ועד ההורים למען הקן . דגל הקן הופקד למשמרת בבית ריפטין . בראשית אפריל 1925 הגיע מאיר יערי לקוטנה כדי לשאת דברים באספה פומבית, והתארח אצל משפחת ריפטין . השיחה נסבה על הנחת אבן היסוד לאוניברסיטה העברית בירושלים, ויערי הביע דעתו כי "החגיגה" סביב האוניברסיטה מסמלת מפנה מתקופת החלוציות וההגשמה העצמית 9 לתקופה של קרייריזם . את פעילותו הנמרצת בשורות התנועה נשא עימו קובה גם לגימנסיה שלמד בה . בגימנסיה שררה אווירה לאומנית פולנית ורווחו בה גילויי אנטישמיות . על פי כללי ה"נומרוס קלאוזוס" למדו בה כשלושים תלמידים יהודים . רובם באו מבתים אמידים, מתבוללים, והיו רחוקים מתודעה לאומית יהודית ומהכרה לאומית ציונית . קובה ניסה לקרב נערים אלה – "הנוער היהודי הגימנסיאלי" – לתנועתו, ולהחדיר בהם את תחושת ההשתייכות לעם היהודי . על התלמידים היהודים נאסר לקיים פעילות תנועתית כלשהי בתחום הגימנסיה . לא נותרה אלא הדרך הקונספירטיבית . . . בתחילה נוסד הגרעין, שמנה כשמונה תלמידי הכיתה השנייה והשלישית . הם התאספו תחת הדרכתו של תלמיד גימנסיה אחר – קובה . . . קבוצה זו שקדה על לימוד השפה העברית, על תולדות העם היהודי, על ספרותו ותרבותו . קמעה קמעה החלה לחדור בנו ההכרה, כי אנו חלק בלתי נפרד מהעם היהודי . . . הכרנו, כי ראשית חייבים אנו לזהות את עצמנו כבני העם הזה, לא לטשטש בשום מקום את יהדותנו וקודם כל בבית ספרנו הפולני . . . בתוך הגימנסיה החלו להרגיש בייחודה של קבוצת נערים זו . . . לכן צריכים היו חברי "השומר הצעיר" להופיע בזהירות יתירה, שכן צפויים היו לגירוש מבית הספר, כפי שקרה לא אחת . משום כך התנהלו כל הפעולות בסתר, ללא הופעות פומביות, ללא נשיאת מדים . . . התלמידים חברי "השומר הצעיר" נאבקו על זכותם לענוד בגימנסיה את סמל 10 תנועתם : הותר להם לענדו רק על צדו התחתון של דש הבגד .
|
|