מבוא: תשוקת החלוצים, מפיגומי הבניינים לבמת התיאטרון

עמוד:15

החזון והמציאות השנים 1917 עד 1921 היו ארבע השנים בהן זועזע העולם עד היסוד . לא היו לתנועה הציונית ניצחונות מדיניים גדולים כמו בשנים אלה . דומה היה שחלומותיו של הרצל עומדים להתגשם . האימפריה העותומנית שניצבה עשרות שנים כמכשול על דרך שיבת ציון, התמוטטה ; הצהרת בלפור הבטיחה את עזרתה של בריטניה בהקמת ‘בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל’ ובוועידת סן רמו ( 1920 . 4 . 24 ) אושרה הבטחה זו על ידי המעצמות הגדולות ונציב בריטי ממוצא יהודי שבא בשערי ירושלים . אולם לאחר שעברו הימים הראשונים, הבינו רבים מראשי התנועה ומטובי בני הנוער כי “כל מה שהשגנו הוא רק היכולת החיצונית לעבוד ולבנות, אם אנו מוכשרים לבנות וחפצים לבנות שום מנדט בעולם לא יוכל לבנות את ביתנו הלאומי במקומנו אם אנחנו, העם היהודי כולו, לא נבנה אותו” ( אחד העם ) . עוד בטרם הסתיימה מלחמת העולם הראשונה צצו באורח ספונטני קבוצות נוער קטנות וגדולות בערים ובעיירות במזרח אירופה שהחלו להכשיר את עצמן לעלות ארצה ולהשתתף בבנינו של הבית הלאומי . קמה תנועת ‘החלוץ’ האדירה שגאתה והשתפכה מרוסיה לשאר ארצות אירופה, וכאשר בא יוסף טרומפלדור בקיץ 1917 לרוסיה, נענו אלפים לקריאתו, והיו מוכנים ללכת אחריו באש ובמים . יצחק ליב גולדברג ברוך אגדתי 15

המכון לקידום תיאטרון יהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר