|
|
עמוד:12
21׀ רותי שפר הן מחליטות לעשות זאת, ומה מאפיין את אותן הנשים שהמסע הופך עבורן לחוויה מכוננת, לעומת אלו שעבורן מדובר בסתם טיול מאורגן לנשים . כפסיכולוגית שאלתי גם את עצמי, אילו תהליכים מתרחשים במהלך המסע, שמאפשרים לנשים לעשות שינוי משמעותי בתקופת זמן קצרה כל כך, לעומת התהליכים שמתרחשים בטיפול פסיכולוגי שנפרס על פני חודשים ולעתים אף שנים . מעבר להסתכלות על "מלכת המדבר" באמצעות זכוכית מגדלת, רציתי גם ללמוד יותר לעומק על עולמן של נשים : מה הן מחפשות ? מהי חברות בין נשים ? מה מתרחש בתוך קבוצה של נשים ? ומה הן יכולות לעשות ולחוות במסגרת שהיא על טוהרת הנשים, שהן אינן מרשות לעצמן כשיש גבר בסביבה ? התבוננות כזו מוסיפה לראייה שלי נקודת מבט סוציולוגית-אנתרופולוגית, שכן אי-אפשר לחקור את עולמן של הנשים בלי להבין את מקומה של האישה בחברה . חשוב לי להדגיש ולומר, שהספר נכתב מתוך מטרה להבין את התהליך שעוברות הנשים שמשתתפות ב"מלכת המדבר", ואין בו כוונה לשפוט את הפרויקט מכל היבט שהוא . לצורך כתיבת הספר בחרתי להשתמש בפרדיגמה הנרטיבית, שמסתמכת על נתונים סיפוריים . סיפורי חיים הם נחלת כולם, ומשום כך הם נראו בעיני כאמצעי יעיל להגיע לעולמן של "מלכות המדבר" . אנשים מבְנים את חייהם באמצעות סיפורים, שמאפשרים להם לקשר בין העולם החיצוני לפנימי, בין עובדות לבין רגשות, והם שופכים אור על האופן שבו הם חווים את המציאות ומוצאים משמעות פנימית לחוויות שעברו . סיפור החיים הוא מעצם טבעו סובייקטיבי, והוא משקף את הבחירה של המסַפֶּרת . הוא שזור באירועים שאותם היא חווה כמשמעותיים, וככזה הוא כולל מרכיב רפלקטיבי, במובן של שיח של האדם עם עצמו . בחירתה של המספרת לספר סיפור על חוויה או על אירוע מסוים, מלמדת על כך שהאירוע היה משמעותי עבורה, שהוא
|
|