|
|
עמוד:14
ז ' א ן ד ה ל ה ב ר ו י י ר 14 המים בסירה ושואל מה השעה . מציגים לו שעון ; הוא אך זה קיבלו וכבר אינו חושב על השעה ולא על השעון ומשליך אותו אל הנהר כמו היה זה דבר מה המפריע לו . הוא עצמו כותב מכתב ארוך, מפזר עליו אבקה פעמים מספר, ומשליך תמיד את האבקה לתוך קסת הדיו . זה לא הכול : הוא כותב מכתב שני, ולאחר שסגר בחותם את שניהם, טועה בכתובת ; דוכס נכבד מקבל את אחד המכתבים הללו ובפתחו אותו קורא מילים אלה : "מר אוליבייה, מרגע שתקבל מכתב זה, אל תשכח לשלוח לי את אספקת החציר שלי . . . " החוואי שלו מקבל את המכתב השני, פותח אותו ומבקש שיקראו לו את תוכנו ; כתוב שם : "הוד מעלתך, קיבלתי בהכנעה עיוורת את ההוראות שהוד גדולתך הואיל . . . " הוא עצמו כותב עוד מכתב בשעת לילה ולאחר שחתם אותו, מכבה את נֵרוֹ ; ואינו חדל מהיות מופתע על שאינו רואה מאומה, ובקושי יודע כיצד אירע הדבר . מנלק יורד במדרגות מוזיאון הלוּבְר ; אדם אחר עולה בהן והוא אומר לו : "אותך אני מחפש" . הוא נוטל את ידו, מוריד אותו עימו במדרגות, חוצה מספר חצרות, נכנס אל האולמות, יוצא מהם ; הוא הולך ושב על עקבותיו ; הוא מביט סוף סוף באיש שהוא גורר אחריו זה רבע שעה ; הוא מופתע שהוא הוא, אין לו מה לומר לו, הוא מרפה מידו וסב לכיוון אחר . תכופות הוא שואל אותך שאלה והוא כבר ממש רחוק ממך כאשר אתה רוצה לענות לו ; או שהוא שואל אותך תוך ריצה מה שלום אביך וכשאתה
|
|