|
|
עמוד:13
[ 13 ] מ ב ו א שבנה, כפי שהוא מציג זאת ב"מדריך לפוליטיקאים" שלפנינו, או שמא ה"מדריך" עצמו הוא כתב פלסתר המכוון להוקיע אותו — תחת שמו כביכול ? המדריך לפוליטיקאים הפוליטיקאי המושלם שמזרן משרטט את דיוקנו מפתיע במורכבותו הקודרת, בפיכחון הציני העולה ממנו ובאי-הגינותו . אפשר לקרוא את הטקסט הזה כמין אנתולוגיה של 'אמרות מוסר' שלא באו מעֵטו של מזרן . הסופר וההוגה האיטלקי אומברטו אֵקו מציע, למשל, במבוא שכתב לספר, לקרוא אותו כסאטירה שכתב מורליסט, שבכסוּת של מתן עצות לשליט מסיר ממנו את זרי הדפנה וחושף את ערוותו בפני הציבור . ובכן, כלום כתב מזרן עצמו את מקבָּץ העצות הזה או שמא מדובר בכתב פלסתר המדבר כביכול מגרונו — רק כדי לחשוף את אישיותו האפלה ? מגילוייה הבולטים של המאה ה- 17 היו הסָלונים הספרותיים שהתאפיינו בהתחנחנות מתייפה של המשתתפים והמשתתפות בהם, חברי תנועת ה- Préciosité ( חוקרים בעת האחרונה, בעיקר חוקרות, רואים בחברי ובחברות ה'סלונים' האלה מי שעשו ניסיון חשוב לעדן את המנהגים, את השפה ואת התרבות הצרפתית ) . המצג החיצוני קבע כאן, והוא דרש שליטה בעיצוב דימויו של היחיד בעיני החברה . בהקשר אחר יכתוב פסקל ש'האני ראוי לשנאה' ( le moi est haïssable ) . מזרן יכול היה
|
|