|
|
עמוד:12
[ 12 ] מ ב ו א ויישאר ראש ממשלה עד למותו בטירת ונסן ( Vincennes ) ב- 9 במארס 1661 . ברגליים מכוסות כיבים, גסיסתו הייתה ממושכת וכואבת . עושרו והישגיו של מזרן במותו היה בידי מזרן עושר מהגדולים שהיו בידי אדם כלשהו במאה ה- 17 . את רכושו ניהל ניקולה פוקה ( Fouquet , 1615 – 1680 ) , שלואי ה- 14 יורה לעוצרו בספטמבר ,1661 ולאחריו ז'ן בטיסט קולבר ( Colbert , 1619 – 1683 ) שעתיד לבוא על מקומו של פוקה כשר האוצר . פרשת ה'מרי' ( Fronde ) ועוצמת השנאה של האופוזיציה לשלטון העמידו את מזרן על רפיפות מצבו . תואר הקרדינל שלו ניתן היה לביטול ; טיפוחו של הון עתֵק נותר אפוא האמצעי היחיד שבידיו להבטיח את עתידו נוכח תהפוכות הגורל המאיימות תמיד . האמצעים המפוקפקים ששימשו אותו לצורך זה מלמדים על כישרונו הכלכלי הגדול : ספסרות באוצרות המדינה, מימוש רווח בעקבות שינויים בערך המטבע, שימוש בתיווך של אנשי קש באספקת ציוד ומזון לצבא וכו' . כל התכסיסים האלה עוררו עליו את שנאת העם, כמו גם את שנאת האצולה, שראתה בו נוכל וסירבה להכיר בכישרונותיו ובניצחונותיו הפוליטיים . אחרי שמונה עשרה שנים ליד הגה השלטון יכול היה מזרן להתברך בעמידתו כנגד בית הבסבורג האוסטרי, בדיכוי האצילים המתקוממים ( les frondeurs ) ובהנחת היסודות למדינה המודרנית . האם מימש זאת הודות ל'שיטה'
|
|