|
|
עמוד:11
הקדמה | 11 נמשכתי לתחום הנדסת גורמי אנוש בעקבות ההתאמצות הבלתי נפסקת של אותם מומחים להבין מה צריך ורוצה האדם והיכן קיים הפער בין זה לבין מה שנדרש ממנו כדי לתפעל את המערכת . לאחר שהבנה זו מגובשת אפשר לבנות את הגשרים בין האדם לבין המערכת . מהנדסי גורמי אנוש לעולם אינם מאשימים את האדם שהוא חלש מדי, טיפש מדי או עצלן – מי שצריכה להשתנות כדי להתאים את עצמה אליו היא תמיד המערכת ולא להפך . ומהי אותה מערכת ? באופן כללי מדובר בכל מערכת שהאדם מקיים בעזרתה אינטראקציה כלשהי . המערכת עשויה להיות פשוטה מאוד או מורכבת מאוד, היא יכולה להיות הטלפון הסלולרי, המחשב האישי, מערכת לקניית כרטיסים ברכבת, מעלית, מערכת מציאות מדומה או מכונה במפעל . לצערנו הרב אין די באינטואיציה של מתכנני המערכות המבקשים להתאים אותן למשתמשים . הם רוצים באמת ובתמים לתכנן מערכת שתהיה טובה למשתמשים וקלה לתפעול, אבל פעם אחר פעם הם כושלים ודווקא מקשים על המשתמשים באינטראקציה שלהם עם המערכת . כאן נכנסים לתמונה החוקרים של הנדסת גורמי אנוש, והם מגייסים את המחקר המדעי לעזרתם לצורך תכנון מדויק ויעיל . למשל, האם כדאי לתת למשתמשים עזרה בזמן שהם מבצעים משימות במערכת ? האם כדאי שאנשים יתפעלו את המערכת בצורה שזכורה להם ממערכת אחרת או בצורה שונה ? מחקר מדעי מסייע לנו לקבל החלטות לא על בסיס תחושת לב ואינטואיציה, אלא על בסיס ניסויים מבוקרים עם משתמשים ותיקוף סטטיסטי של הממצאים . כל אחד מהמחקרים המתוארים בספר זה פורסם כמאמר בכתב עת מדעי, וכדי לפרסם בכתב עת כזה עברו המחברים שורה של ייסורים הנקראת בשפה מקצועית "ביקורת עמיתים" . המאמר נשלח לכתב עת נחשב ובהתאם לשיקול העורך – נשלח לשיפוט של מומחים בתחום . המומחים קראו לעומק את המאמר, ואם לאחד מהם היה נראה שהמחקר
|
|