|
|
עמוד:10
10 | רוני מגידוב עם חברים, והוראה במסגרות מגוונות . כל אלה העשירו והעמיקו את תובנותיי, ועתה יש בי העוז להציע אותן גם לקהל קוראים . קהלת סיקרן אותי מאוד . אולם נושא אחד היה למוקד ענייני בספר . אנסחו מעט בבוטות : מדוע יש במגילה שנים עשר פרקים ? אם הכול הבל והוצהר על כך כבר בפסוקים ב' וג', לאן יש להמשיך מכאן ? לאן בכלל אפשר להמשיך מכאן ? ואולי יש להקדים לכך את התהייה – מדוע חווה מחבר המגילה את העולם באופן זה ? ומשקבע את קביעותיו – האם דבק בהן ? האם פרקי ההמשך מבססים את הצהרות הפתיחה או שמא ממתנים אותן ? ואם שינה קהלת מעמדתו הראשיתית, מדוע בחר להתחיל כך את הצגת המציאות ? אלא שקשה לקבל תשובה מקהלת . הוא מחזיק את קלפיו קרוב לליבו, ואיננו מספק משנה סדורה וברורה . אחת התעלומות של המגילה היא הקֶשר בין פסקאותיה ואפילו בין פסוקיה, שבמקרים רבים הם זרים זה לזה ואף סותרים . לאן חתר מי שתחילת דבריו היא שהכול הבל – עניין זה הוא אחד מיסודותיו וסודותיו של הספר . עצם השתלשלות הרעיונות בספר היא חידה, וחידה זו היא בבסיסו של עיוני . בשל כך לא אציע בספר “יש חיים לפני המוות" פירוש לפסוקים בזה אחר זה, אלא אקיים מעקב צמוד אחר זרימת רעיונותיו של קהלת מפרק א ועד פרק יב, ואנסה להבין את השביל שבו הם מובלים . כלי המחקר הם נוכחים פעילים בקריאתי את קהלת . הם עומדים בעת הכתיבה מעבר לכתפי, בוחנים, מדקדקים, מבקרים ומקפידים עימי . עם זאת, חיבור זה איננו אקדמי . הוא לא יעסוק בשאלות חשובות שחקר המקרא מרבה לתת את הדעת עליהן, כגון זמנו של
|
|