|
|
עמוד:14
בהתקה של תחושת אובדן השליטה בגוף ובחיים אל האוכל ובמופע של תת‑‑שליטה באכילה ובקניות שעשוי להתבטא בהתקפי זלילה או בבולמוסים ( "לאכול מה שמתחשק לי" ו"לעשות מה שמתחשק לי" ) . קושי לשאת בתוצאה של דפוסי אכילה אלו עשוי להפעיל התנהגויות מפצות ( צומות, הקאות, משלשלים, לעיסה ויריקה ועוד ) כדי להתרוקן, חלקית לפחות, מהמזון שנצרך . בה"א, לצד מופע של תת‑‑שליטה ישנו מופע של שליטת יתר, שמתבטא בצמצום הכמות הנאכלת או מגוון המזונות הנצרך, הפעלת פעילות גופנית ( להלן : פ"ג ) מופרזת לצד התנהגויות כפייתיות אחרות כחלק מהניסיון לשלוט במשקל ולשדרג את המראה או את העצמי . רזון קיצוני הופך למושא נפשם של מתבגרים רבים הן כייצוג לערך של הצלחה והן כייצוג לערך של שליטה . העיסוק הטורדני שנלווה לה"א מסיח מתחושות חרדה, ריק, דחפים, העדר משמעות, תחושה של "אני לא מספיק", "אין בי שום דבר מיוחד", קושי לגדול ועוד - התהוות מורכבת של גורמים ביולוגיים, אישיותיים וסביבתיים לצד חוויות טראומטיות, שיחד מעוררים פגיעוּת להפרעות אלו . תת‑‑שליטה ושליטת יתר הם שני מצבי קיצון שלעיתים קרובות קשורים לנסיגה לשלב רגשי התפתחותי מוקדם יותר שעשוי להתבטא בתלות פיזית או רגשית בהורים והדיפת החיים כבוגר . במשפחות רבות מצב כזה נחווה כ"רעידת אדמה" ומפעיל לחיפוש אסטרטגיות התמודדות שונות עם אי‑‑הוודאות שהמצב מזמן להם . הפרעות האכילה העיקריות הן אנורקסיה נרווזה ( AN ) , בולימיה נרווזה ( BN ) ה"א זללנית ( BED ) , הפרעת אכילה הימנעותית מצמצמת ( ARFID ) וה"א ספציפיות ( SED ) . הקריטריונים והתסמינים הייחודיים לכל אחת מהפרעות אלו פורטו בפרק 1 בכרך הראשון של ספר זה ( להרעיב את הזאב שבפנים : תזונה ודימוי גוף ) . ספר זה הוא סיכום של עבודה מתמשכת רבת שנים עם מטופלות / ים ובני משפחותיהם שהתמודדו עם ה"א . הבנת התשתית הרגשית והתרבותית להתפרצות ה"א לחיי הסובלים מהן והתשתית המשפחתית שהזינה או לא הצליחה לסייע להשתחרר מהן היא חלק חשוב בטיפול בה"א . מדובר ביחסי גומלין בין גורמים רבים ולא בגורם יחיד, והטיפול בה"א משקף את המורכבות הזאת . ה"א הן ערמומיות במהותן, ואין גישה טיפולית אחת המתאימה לכולן . ניתן לראותן כמטרה שנמצאת כל הזמן בתנועה, דבר המחייב את אנשי המקצוע מוריה גולן | רחל פוגל 14
|
|