|
|
עמוד:13
13 האמנות והיופי בהגות היהודית בעידן הרנסנס והנאורות דוגמה ליצירת מופת אומנותית במחשבה היהודית היא בית המקדש, על מבנהו, החפצים שבו והפריטים המקודשים . הוא נחשב ליצירת פאר, יצירה שמימית המייצגת את הבריאה, את מעשה הבריאה ואת הקשר אל האלוהים . כאשר ההוגה המאמין מדבר על יצירות מושלמות הוא מרחיב על יופיו של בית המקדש ועל עבודתו של בצלאל . אומנות ראויה תענה על הצורך להאדרת האלוהים ופולחנו . ההוגים שבהם נעסוק מתמקדים ביחסים הסבוכים של המרכיבים המשתלבים בתהליך היצירה ומנתחים אותם . האומן חש ברגישות את הסובב אותו, היקום, הטבעי והמלאכותי, את החברה והתנודות שבה, את המעברים, העונות והאופנות . לאומן רצונות, תחושות, מצבי רוח ונפש, השכלה כזו או אחרת, ניסיון חיים, התנסויות וזיכרונות העשויים להשפיע על עבודתו ועל היצירות האומנותיות . לא פחות ישפיעו דרישותיהם של הממנים, המצנטים ( פטרונים ) . חושיו של היוצר קולטים ומסננים את המושאים שסביבו, והוא מעבד אותם בשכלו, בתבונתו . את אומנתו יבחר על פי כישוריו, מיומנותו . לאחר מכן יבחר את החומרים המתאימים לדעתו ליצירה או כאלה שיאהב לעבוד איתם ובהם . מכאן ימשיכו תהליכי היצירה והעבודה, הכוללים מערכת יחסים פיזית, גופנית ורגשית בין האומן לחומר במהלך פיתוח היצירה ובריאתה . באוניו-מיסטיקה ( הרצון לאחדות עם כוח עליון או תחושות מיסטיות שיכולות להציף אומנים ) עולה המחשבה כי אומנים אחדים נכנסים למצבים אקסטטיים בעת יצירתם . נפשם רוצה להתעלות ולהתרומם מעל מגבלותיה . מיהו האומן ? אם, כמו בצלאל, הוא ניחן בסודות מיוחדים של יצירת שמים וארץ ועובד עם חומרים בצורה מופלאה שאינה ידועה לאחרים, הוא גאון . גאון כרמברנדט בשליטתו באור וצל, כמיכאלאנג'לו המפיח חיים באבן, כליאונרדו דה וינצ'י האומן- מדען, כמוצרט ואחרים, כגתה, שייקספיר או סרוונטס . בשפה תיאולוגית, אומנים מקבלים השראה מהשכינה, חוסים בצל-אל .
|
|