|
|
עמוד:12
12 יוסי חקלאי העבודה הזרה זוהתה במקומות אחרים . שאלת היחס בין הטבע לאומנות צפה במירב ההָגוּיוֹת . אצל הוגים אחדים הדת היא הראשונה שנותנת תשובות לנושאים אלה, גורמת להתהוות המוסר ומשלבת בין עבודת האל לאומנות, ביצירתם של פיוט, שיר ותפילה לשם עבודת האלוהות או הכוחות העליונים בטבע . האומנות נועדה להמחיש את הרגשות לנעלם-המוחש, לתיאור האלוהות . רק הרגש יכול להביע את מה שאין להוכיח . האם הטבע ופרטיו הם מקורות לחיקוי או להשראה, והאם יש להוסיף ולשפר או להשלים את המצויים בטבע על ידי יצירת האומנות ? האם הטבע נועד לחיקוי של השלמות הנבראת על ידי האל המושלם, ומהו למעשה חיקוי שלעולם אינו מושלם ? האם לאדם יש מיומנויות לקלוט את העומקים ואת הרבדים הגלויים והנסתרים של הטבע, הנמצא בתנועה מתמדת ? מוסיף על כך משה ברש שאלה שעלתה בתקופות הרנסנס וההשכלה ( ונעלמה לאחר זמן ) : מה קרוב יותר לטבע ומייצג אותו טוב יותר, הציור או הפיסול ? היהדות העדיפה את הדו-ממדי, כדי שלא תצטייר דמות אל או צלם המחקה יתר על המידה את הטבע ומפתה לעבודה זרה . ואילו האומן יכול לומר שהוא מגלה ומראה את הנסתר ומביאו אל המציאות, או שהוא רואה מציאות בדרכו הוא ומבאר אותה על ידי יצירתו . ויצירת האומנות מהי ? חיקוי הטבע, חיקוי מעשי הבריאה, ייצוג של אובייקט בטבע, ואולי השלמת הפריט-המושא בטבע ? היצירה יכולה להיות העתק של דבר מהסובב אותנו, נוף, חפץ, פנים, יצור חי, או שילוב של חלום-דמיון, בהשראת סיפור, במה שמתעורר במצבי ערפול, נמנום ויקיצה . פעמים היצירה מחקה או מעתיקה יצירה אחרת מאותה סוגה ופעמים מחקה ומפרשת יצירה מסוגה אחרת . לפעמים היא זיכרון ולעיתים גילוי או כיסוי, לפעמים מרד וחידוש ולפעמים חזרה לעבר . האומנות בעלת מקורות ההשראה הדתיים מבקשת ליצור תמונה ברורה ויציבה של העולם .
|
|