|
|
עמוד:10
10 יוסי חקלאי או בכיוונים המסבירים מהי אומנות, מה הן האומנויות וכיצד למיינן, לדרגן, כיצד להדגיש את חשיבותן או לשלול אותן . אל מול הגישות המציינות שהיופי או היצירה נוצרים דרך התסמיכים ( האסוציאציות ) של הדימויים, פעולות הדמיון המגורה מן המושא, מאובייקטים הניצבים לפניו, תעמוד הגישה של השלמות החושנית, מעין דחף פנימי הרוצה ליצור שלמות . הבהרת האסתטי תקושר ותושווה למקורות היהודיים לאורך הדורות . בעקבות התהליך ההיסטורי, השינויים החברתיים והתרבותיים ועל בסיס הטקסטים, המבט על היופי והאומנות יעטה זוויות שונות : ניתוח פילוסופי, למשל, של התלמידים היהודים של קאנט והגל וכן התייחסות להיבטים דתיים, הלכתיים, משיחיים וקבליים, שקולם חייב להישמע בניתוח היחס לאומנות וליופי . אלה מכניסים מרכיבים חדשים ומשמעותיים ביצירת האומנות וביחס אליה ואל משמעותה . החיפוש אחר מקורות היופי מחזיר אותנו אל האמונה באל כמקור הכול . אלא שגם בהתייחסות של ההוגים המאמינים יעלו שאלות : האם היופי מצוי באל, האם הוא נאצל ממנו, והמקובלים יוסיפו את השאלה מהי הספירה בעץ הספירות שבה שוכן היופי ושממנה הוא נאצל - ספירת תפארת למשל . אחרים יזהו את משכנו של היופי ב"שכל העליון" או ב"נפש העולם" - מונחים הראויים להסבר בהמשך . הוגים אחרים יאתרו את מקורות היופי ביקום, בטבע או במפגש עם נפשו ודמיונו של האדם . על פי תפיסות מסוימות, שורשי האומנות נעוצים במיתוס, במיתוסים שהחלו להיווצר עם ראשית האנושות, כהתמודדות של האדם עם כוחות ועם יצורי הטבע שמסביבו, עם סיפורים, אירועי גבורה והרפתקאות של גיבורים וגיבורות . האומנות החלה בציורי קיר במערות של האדם הקדמון לקראת פולחני ציד והמפגש עם כוחות הטבע . תורת ישראל איחדה את כל כוחות הטבע ואליליו לאל אחד שנתפס ככוח בלתי ניתן להגדרה והבנה, בלתי ניתן להמחשה . בניתוחים של מנדלסון, ומאוחר יותר אצל הרמן כהן,
|
|