|
|
עמוד:12
12 חנה שחר אפיסטמולוגיה : מקורו של המונח בשתי מילים ביוונית : "אפיסטם - episteme ", שאפשר לתרגמו כ"ידע", ו"לוגוס - logos ", שפירושו שכל, או נימוק רציונלי . פילוסופים כמו לוק, קאנט וראסל נבדלו ביניהם באופן שבו פירשו או תפסו את המושג וכך הוא קיבל כיוונים ופרשנויות מעט שונים זה מזה . באופן כללי אפשר לומר שפירוש המושג הוא הניסיון להבין כיצד פועלת ההבנה האנושית ומה מגביל אותה ( כמו למשל הניסיון האישי או האינטרס האישי, שמשפיעים על האופן שבו בני אדם מבינים מציאות ) . פוזיטיביזם : גישה לחקר החברה ותופעותיה השונות, שנשענת על עדות מדעית אמפירית כמו ניסויים מבוקרים ועיבודים מתמטיים וסטטיסטיים . זוהי גישה המבוססת על אמונה שאל לנו ללכת אל מעבר למה שנראה לעין או נתפס בחושים, ושהמקור לידע הוא רק מחקר מדעי שעוסק בשאלות שניתנות למחקר בשיטות מדעיות . יש לומר שהביקורת הרבה על פוזיטיביזם יצרה את מה שמכונה פוסט-פוזיטיביזם, ובו נדחתה ההנחה שחוקר יכול להיות צופה בלתי מוטה בעולם החברתי, שהרי דעותיו וזהותו משפיעות על תפיסתו ופרשנותו, ולכן חשוב להכיר בכך ולכלול זאת בניסיון להגיע למסקנות . 3 משמעותה בתרגום חופשי הוא "קיומיוּת" . אקזיסטנציאליזם : זוהי תפיסה פילוסופית שפרחה באמצע המאה ה- 20 בעקבות מלחמת העולם השנייה, ובעקבות הטלת הפצצות האטומיות על הירושימה ונגסאקי ; תקופה שבה דור שלם נאלץ לעמוד מול מצב אנושי מעורר חרדה ממוות המוני, היעדר חופש וחוסר תוחלת . מה שמייחד גישה זו מתפיסות פילוסופיות אחרות בהיסטוריה של העולם האינטלקטואלי המערבי הוא, שהיא חרגה הרבה מעבר לספרות האקדמית והשפיעה על עולם התרבות : הקולנוע, הספרות 3 . שני הדוברים המזוהים ביותר עם תפיסה זו הם הסופר וההוגה ז'אן פול סארטר והסופרת סימון דה בובואר .
|
|