|
|
עמוד:13
13 במניעת ביטוי על ידי הרשויות הוא מבחן הוודאות הקרובה, שבמסגרתו נדרשת הרשות להראות כי הגבלת חופש הביטוי נחוצה כדי למנוע פגיעה קשה בשלום הציבור או בביטחונו ברמת הסתברות קרובה לוודאי . במקביל, בית המשפט אימץ פרשנות תכליתית לדיני לשון הרע שנועדה להבטיח את חופש העיתונות ולמנוע צינון יתר של חופש הביטוי . 14 עקרון חופש הביטוי שימש את בית המשפט גם לפרשנות של איסורים פליליים — דוגמת המרדה, הסתה לגזענות ושבח למעשה טרור — המגבילים את חופש הביטוי . 15 לאחר חקיקת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, חופש הביטוי זכה למעמד חוקתי על-חוקי, כ"זכות-בת" של הזכות לכבוד האדם . 16 גישה זו קיבלה ביטוי תחילה באמרות אגב של חלק מהשופטים . 17 כך למשל, בעניין גולן הדגיש השופט מצא כי — אמנם חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו אינו נוקב בשמו של חופש הביטוי ואינו מגדירו, בלשון מפורשת, כזכות יסוד . אך אין בכך כלום ; אף ללא הוראה מפורשת כלול חופש הביטוי בכבוד האדם [ . . . ] שכן, מהו כבוד האדם ללא החירות היסודית הנתונה לאדם, לשמוע את דברי זולתו ולהשמיע את דבריו שלו ; לפתח את אישיותו, לגבש את השקפת עולמו ולהגשים את עצמו ? ! 18 14 ראו למשל ע"א 89 / 214 אבנרי נ' שפירא, פ"ד מג ( 3 ) 840 ( 1989 ) ( להלן : עניין אבנרי נ' שפירא ) . בשנות השבעים, לעומת זאת, בית המשפט נמנע ברוב דעות מהענקת מעמד בכורה לחופש הביטוי בדיני לשון הרע ( ראו ד"נ 77 / 9 חברת החשמל לישראל נ' הוצאת אתון "הארץ", פ"ד לב ( 3 ) 337 ( 1978 ) ) . 15 ראו דנ"פ 96 / 8613 ג'בארין נ' מדינת ישראל, פ"ד נד ( 5 ) 193 ( 2000 ) ; ע"פ 95 / 2831 אלבה נ' מדינת ישראל ( נבו 96 . 9 . 24 ) ; דנ"פ 98 / 1789 מדינת ישראל נ' כהנא, פ"ד נד ( 5 ) 145 ( 2000 ) . 16 ראו אהרן ברק כבוד האדם : הזכות החוקתית ובנותיה 707 - 743 ( 2014 ) . 17 שם, בעמ' 708 - 710 . 18 עע"א 94 / 4463 גולן נ' שב"ס, פ"ד ג ( 4 ) ,136 157 ( 1996 ) . השופטת דורנר, לעומת זאת, הביעה באותה פרשה את העמדה שניתן להצביע על פגיעה בזכות החוקתית לכבוד רק כאשר "שלילת חופש הביטוי משפילה את האדם ופוגעת בכבודו באשר הוא אדם" ( 191 ) . ח וק – יסוד : חופש הביטוי
|
|