|
|
עמוד:10
0 1 ה צעה לסדר 0 5 תפיסתו ) מנחת זרועה של תקשורת ביקורתית . הוא עלול גם לנסות לגייס את התקשורת לטובת תפיסותיו שלו מתוך השתקת עמדות אחרות . אומנם חופש הביטוי הוא גם זכות חשובה ומרכזית וגם אינטרס ציבורי מן המעלה הראשונה, אלא שלא בטוח כלל שזכות זו תזכה ליחס שלטוני נאות . האינטרס המובהק של השלטון הוא לשמר את כוחו ולמנוע ביקורת עליו, והפיתוי שעומד בפני הרוב הפוליטי לסכל את קידומן של תפיסות וטענות החורגות מהקונצנזוס מחייב זהירות מפליגה באשר להגבלות שלטוניות על השיח . אף שהשיטה הישראלית מכירה בקיומה של הזכות לחופש הביטוי, הזכות מעולם לא עוגנה במפורש בחוק יסוד — מקור ההכרה בה היא באותו פסק דין של בית המשפט העליון משנת ,1953 4 וכל התפתחות בהיקף הזכות היא גם כן ביטוי של יצירה פסיקתית . לאחר חקיקת חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו החלה הפסיקה לגזור את קיומו של חופש הביטוי מהזכות לכבוד האדם, ובכך קיבלה הזכות מעמד חוקתי . 5 כיום ניתן לומר שההכרה במעמדו החוקתי של חופש הביטוי בהיבטיו הנגזרים מכבוד האדם היא בגדר הלכה מושרשת ומקובלת בפסיקה . 6 ואולם מרכזיותו של חופש הביטוי עבור הפרט ועבור הכלל — זכות שקיומה מאפשר הגנה על זכויות אחרות מפני פגיעות בלתי מוצדקות — הופכת אותו לזכות יסוד הראויה לעיגון מפורש . כך עולה גם מן המשפט החוקתי המשווה . החשיבות המקיפה של חופש הביטוי, ההצדקות המגוונות והפנים הרבות והמורכבות שיש לו המשתקפות מהמשפט המשווה, ובכלל זה ההיבט המשטרי- הדמוקרטי הכרוך בו ( שהוא חיוני מאין כמותו ) , מחייבים להעניק לו מעמד נפרד ועצמאי, כמקובל בחוקות אחרות, וכך גם להגן עליו הגנה מלאה כנדרש בלי לנתק את זיקתו האמיצה לכבוד האדם ואת ההגנה התקיפה עליו המתבקשת מזיקה זו . ההכרה הזו מסבירה את הניסיונות הרבים שנעשו לאורך השנים לעגן את הזכות בחקיקת יסוד . 4 עניין קול העם, לעיל ה״ש 1 . 5 בג"ץ 94 / 4804 חברת סטיישן פילם בע"מ נ' המועצה לביקורת סרטים ומחזות, פ"ד נ ( 5 ) 661 ( 1997 ) ; אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ג : פרשנות חוקתית 427 - 428 ( 1994 ) . 6 ראו למשל בג"ץ 11 / 5239 אבנרי נ' הכנסת ( נבו 2015 . 4 . 15 ) ( להלן : עניין אבנרי ) .
|
|