|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 196 | אלמלא מוראהּ של מלכות של הקבוצה, וכן בתחושה שהתנהלותה של המשטרה בחיי היום-יום הוגנת כלפי הקבוצה . הוגנות קשורה הן במה שנתפס כשיטור יתר — יחס נוקשה כלפי הקבוצה, והן במה שנתפס כשיטור חסר — הזנחה של צורכי הקבוצה . התפיסות האלה נבחנות במחקר זה באמצעות סקר עמדות ( המשווה בין חרדים ליהודים ישראלים שאינם חרדים ) , קבוצות מיקוד, ראיונות עומק וסקירת עיתונות חרדית בשתי נקודות זמן במהלך משבר הקורונה . בחינת האמון במשטרה והלגיטימציה שיש לפעולתה מאפשרת לבחון שאלות רחבות יותר של האזרחות החרדית . החשדנות והעוינות הקשורות במחלוקות העקרוניות הנוגעות לאורח החיים או לתביעות של החרדים נגד הסדר הקיים יוצרות, א-פריורי, ריחוק מהמשטרה, המזוהה עם המדינה ועם ערכיה, ומשפיעות על האופן שבו היא נתפסת ועל הלגיטימיות שלה . גם התפיסה שלפיה המשטרה מתנכלת לקבוצה ונוקטת נגדה יד קשה או מתעלמת מצרכיה קשורה למחלוקת העקרונית הזאת . אולם, למרות המחלוקות וחוסר האמון, גם החרדים נזקקים לעיתים למשטרה — במצבי חירום, בזמן משבר או לנוכח בעיות של אלימות בתוך החברה החרדית שהקהילות אינן מצליחות להתמודד עימן . כלומר, הדילמות של החברה החרדית בנוגע למשטרה, לאמון בה ולשיתוף הפעולה איתה הנבחנות כאן קשורות בשאלות עקרוניות בדבר המדינה ומוסדותיה, אבל גם בשאלות מעשיות באשר לצורך בסדר ובביטחון שהמשטרה מעניקה . הדילמות האלה מתכתבות עם תהליכים של התקרבות למדינה ולחברה הישראלית והזדהות עימן, כמו גם עם תהליכי התחזקות של זהות לאומית . סקירת העיתונות החרדית בשתי נקודות זמן במשבר הקורונה שהיו בהן עימותים מתוקשרים בין המשטרה לחרדים, בחלקו הראשון של המחקר, מאששת את שתי המגמות — הריחוק וההתקרבות . מחד גיסא, סיקור העימותים בין שוטרים לחרדים מלווה בטענות על שיטור מפלה ואכיפה בררנית ; מאידך גיסא, ניכרת הפגיעה הקשה של המגפה בקהילות החרדיות והירידה באמון במנהיגות החרדית, שנתפסה כמי שכשלה בהתמודדות עם המשבר, ובעקבות זאת התחדדה הכרה בצורך בשיטור אפקטיבי לטובת הקהילה החרדית . בחלקים הבאים המחקר ממשיך לבחון את עמדות החרדים כלפי המשטרה מנקודת המוצא של אירועי משבר הקורונה, באמצעות שילוב של שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות — סקר עמדות, קבוצות מיקוד וראיונות עומק, ובתוך כך
|
|